הרבה דברים גרמו לי להרגיש מוזר היום. כמו שיחה ארוכה מאוד שניהלתי עם ילדה מכיתתי שהכרתי רק לפני כשבוע. או כמו ידיד נהדר שלא שוחחתי איתו 3 שנים והיום עברתי לידו כמו רוח רפאים. או כמו שיעורי בית שאני לא מצליחה לסיים. אבל בעיקר החשיכה שהופכת את כל המציאות הרגילה לחלוטין הזו לאזור דמדומים.
אני שונאת את זה.
כל זה מזכיר לי כמה שאני עדיין שקועה עמוק בתוך מצב לא רגוע בכלל, ושהגיע סוף סוף הזמן שאני אטפל בזה.