Here |
כינוי:
::Alice:: בת: 33 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 10/2007
אני נשארת חיה בשביל האנשים סביבי.
האבסורד הוא, שהאנשים האלו אפילו לא אוהבים אותי.
ההגדרה שלי ל"אהבה" יכולה להיות שונה או זהה להגדרה של רוב האנשים,
אבל כך או כך המשמעות שלה אבדה.
לפי דעתי, אנשים סביבי לא אוהבים אותי. הם פשוט רגילים אליי. אני אדם נוח - בין אם אני תמיד מסכימה לטפל באחותי כשאמא שלי עסוקה, או אם אני תמיד משמשת אוזן קשבת לחברי. אבל אלו לא מצביעים על אהבה, לפי הצורה שבה אני רואה את זה.
אני חושבת על זה - האפקט החשוב (או עוצמתי) היחיד שיהיה לי על האנשים האלו, יתרחש רק אם אני לא אהיה בסביבה.
כשאני כאן - אני עוד אדם מובן מאליו.
נשמע כאילו זה מטריד אותי, אבל כשאני חוקרת עמוק אני מבינה שזה מה שציפיתי לו כבר הרבה זמן. להיות בלתי נראית.
אני לא אשקר - אני אשמח אם יהיה אדם שיעריך אותי (או אפילו יגדיל לעשות ויאהב אותי), אבל כרגע אני פשוט מתמרמרת בגלל העובדה שאני נשארת חיה בשביל אנשים שלא בטוח שאפילו אכפת להם ממני.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
