נושא אחד שמעולם לא כתבתי עליו, ועכשיו משום מה אני מרגישה צורך לעשות זאת - הוא היחסים בין אמא שלי לחבר שלה.
הכל התחיל בתקופה שבה ההורים שלי התגרשו ואבא שלי עבר לגור בארץ אחרת.
אמא שלי נכנסה לתקופת דיכאון והתחילה לשוחח עם ידיד מהעבודה שלה (לימים החבר שלה).
זמן מה עבר ואז הוא החל לבוא ולבקר אותנו. כמובן שטיפוס כריזמטי, צעיר (למעשה הוא בן 50 אבל נראה הרבה פחות) וכיפי כמוהו קיבל את אהדת הילדים במהרה.
לאחר מספר חודשים נאלצתי לגלות על היחסים שלהם (טוב, רק על פן מסוים ביחסים אליהם. רמז: הפן הפיזי) בצורה לא כל כך נעימה (לפחות לא לבת 12) והחלטתי לנתק את הקשר עם החבר שלה (וגם עימה, למספר ימים. זה קרה בדיוק בימים האחרונים של חופשת הקיץ ובימים הראשונים של תחילת כיתה ז').
כרגע המצב הוא שהם משוחחים בטלפון כל יום, הוא בא לסופי שבוע לעסקים כאלו ואחרים, ולי ולאחותי יוצא להתקל בו מעט מאוד.
הוא אדם נשוי. זה אחד הדברים שמפריעים לי, אבל אני לא פותחת את הנושא. זה רגיש, ונושאים רגישים זה לא אצלנו - תודה ולהתראות.
זה לא רע שיש לה חבר. הוא דווקא כן מדבר איתה על הנושאים הרגישים, וגורם לה להיפתח אליו בצורה שבה היא לא נפתחת אלינו. זה פשוט קצת מפריע לסביבה, וזה מנע ממני כמה סופי שבוע עודפי שינה.
זה סוף הסיפור. אין תכנונים - וספק אם יהיו בשנים הקרובות - לחתונה או למעבר או לכל שינוי גדול בעניין הזה.