לאחרונה שבק בי החשק לכתוב.
להוציא לפועל רעיון ממש גאוני לסיפור לא הצלחתי, ולכתוב כאן גם לא.
החידוש האחרון הוא למעשה החלטה; היום אבקש מאמא שלי להיפגש עם פסיכולוג.
אני לא אגלגל בפניה את כל הסיפור, אלא אתן עובדות קטנות (-מרגישה רע עם עצמי, -מצב הרוח יורד בקלות ועוד) ואוסיף שפסיכולוג יכול ממש לשפר את המצב שלי.
ההחלטה הזו, כמובן, לא באה מיוזמתי.
היום נפגשתי בפעם השניה עם הפסיכולוגית שאילצה אותי לקחת צעד כלשהו. הייתי חייבת להסכים להתקשר לשירות הפסיכולוגי בעיר כדי לקבוע להיכנס לתוכנית של סדרת הפגישות הסודית ביותר (שסיפרתי עליה לפני כמה פוסטים). אבל לא עשיתי זאת.
במקום זאת, אמרתי ליועצת שאדבר עם אמא שלי. יש לי עד יום רביעי בערב לעשות את זה, אחרת היא תתקשר לאמא שלי ותזמין אותה לדיבור בביה"ס.
אני שונאת את זה כל כך, וכרגע אני ממש נלחמת על כל אחוז מוטיבציה שנמצא באוויר.
בין היתר אנסה לשאוב מוטיבציה ומצב רוח טוב מ"המשרד" (סדרה שהתמכרתי אליה בצורה קשה מאוד לאחרונה).
חבל שמזג האוויר כל כך גרוע, מה שמוריד אוטומטית 60%.
היה קל יותר אם הייתי נדרסת למוות בדרך הביתה.