Here |
כינוי:
::Alice:: בת: 32 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2008
שבוע מהגיהינום.
פסיכיאטר. מחר. עדיין לא קלטתי עד כמה זה קרוב, ואולי גם לא עד כמה זה משמעותי.
עם זאת יש דברים אחרים שמטרידים אותי כרגע: שתי החברות היחידות שלי רבו. כמו תמיד אני באמצע, אבל אם להיות כנה אני מעדיפה את האמצע מאשר להיות בתוך שדה הקרב.. נוסף על כך, לאמא שלי יש יום הולדת ביום שלישי, ואני ידועה כמי שמאוד מאוד גרועה בלהעניק מתנות. בדרך כלל אנשים היו אוהבים לקבל ממני ברכות, אותן הייתי כותבת בצורה מעניינת וכנה, אבל משום מה הברכה לאמא שלי היא אחת הגרועות שאי פעם יצרתי. אך לפני כן, עליי להחליט האם אלך מחר למסיבת הסיום של הכיתה שלי. כן, מסיבה עם קבוצה שחלק לא מבוטל ממנה מורכב מטמבלים, ואנשים לא נחמדים בעליל. מצד אחד, זו בהחלט לא הדרך שבה הייתי רוצה להעביר ערב כלשהו בחיי. מצד שני - אני מרגישה לא נעים מהמחנך הנהדר שלי, שבטח מאוד טרח לארגן את האירוע, וירצה שאני וחבריי ניקח חלק בו. ואם כן חבריי - הצד השלישי - לא בטוח שיבואו בעצמם. וצד נוסף, ואולי הכי חשוב - המסיבה היא ממש מספר שעות לאחר הפגישה הגורלית עם הפסיכיאטר. יכול להיות שהכל ילך לעזאזל באותה פגישה ואז המסיבה ממש לא תהיה אופציה (להינעל בחדר עם מוזיקה - דווקא כן).
ובנוסף לכל זה אני חייבת ללמוד לבגרות בלשון, אבל אין לי שום מוטיבציה. הבגרות עצמה, אני חוששת, תלך לא טוב, לא משנה כמה אלמד ואשקיע (כך אני מסיקה מהניסיון שלי עם הבגרות הקודמת, הבגרות בהיסטוריה).
| |
|