Here |
כינוי:
::Alice:: בת: 32 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2008
אני יכולה למנות על יד אחת את מספר האנשים שבאמת מוצאים בי משהו.
השאר מתחלקים לכמה קבוצות:
1. אלה שלא אכפת להם ממני
2. אלה שמנסים להראות שאכפת להם ממני, אבל האמת שהם לא שמים זין
3. אלה שהם, מה שאני קוראת לזה, "רגילים" אליי - יש להם חובה לדאוג לי ולהראות כלפיי אכפתיות, והם רגילים לנוכחותי.
בעיקרון, אני כלום. אני ממש שום דבר. ביחס לעולם הזה אני חרק קטן, שאפשר למעוך. הכל ימשיך להסתובב ולהתנהל כרגיל.
רק בסביבה שלי יהיה שוק קטן, שום דבר מעבר לזה.
אבל אני?
ובכן, אני אמצא סוף סוף את השלווה.
אין שלווה בחיים, יש מנוחה במוות.
אני מרגישה חרא בלי סיבה מסוימת.
יש לי אנשים שאוהבים אותי, מקום לישון בו, תעסוקה מינימלית, בריאות (גם כן די מינימלית, אבל בכל זאת), ואני לא יכולה להפסיק להרגיש לא טוב. כמה נפלא לחיות...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
