Here |
כינוי:
::Alice:: בת: 33 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
| 12/2007
היום האחרון של שנת 2007. אני לא שמחה שהשנה נגמרה, לא עצובה שהשנה נגמרה. ואין טעם לסכם אותה, שכן הכל, הכל, מפורט כאן. ממש החל מינואר.
הדבר היחיד שאוכל לומר, שהיום היה גרוע כהרגלו. ביה"ס, עניינים מטרידים עם חברים, כל הבולשיט הרגיל שאין לו שום קשר לעובדה שאני בפתח שנה אזרחית חדשה. ואפשר לומר שהשנה מסתיימת בצורה לא נעימה. - אני לא אשקר, היתה לי ציפייה מזערית שמישהו יציע לי לצאת, אבל משזה לא קרה, לא הופתעתי במיוחד וזה מהדברים האחרונים שמטרידים אותי, בעיקר ביום שכזה. - אני לא יודעת למה אבל מוטיבציה כלשהי, מעוותת ומוזרה ככל שתהיה, נשמרת אצלי, צמוד מאוד. גם ברגעים ובמקרים שבהם אני מצפה ליפול הכי חזק שאוכל, אני נשמרת תלויה היכנשהו במחצית הדרך.
| |
המצב מעצבן... אין לי חשק לשום דבר ויש כל כך הרבה דברים שאני צריכה חשק בשביל שאוכל לעשות אותם.
כרגע אני חושבת על דרכים בהן אוכל למות מבלי להשתדל יותר מדי. שיעור ביולוגיה תרם רעיון - הרעלת מים.
אני אדם כל כך טיפש, באמת שכך.
| |
נושא אחד שמעולם לא כתבתי עליו, ועכשיו משום מה אני מרגישה צורך לעשות זאת - הוא היחסים בין אמא שלי לחבר שלה.
הכל התחיל בתקופה שבה ההורים שלי התגרשו ואבא שלי עבר לגור בארץ אחרת. אמא שלי נכנסה לתקופת דיכאון והתחילה לשוחח עם ידיד מהעבודה שלה (לימים החבר שלה). זמן מה עבר ואז הוא החל לבוא ולבקר אותנו. כמובן שטיפוס כריזמטי, צעיר (למעשה הוא בן 50 אבל נראה הרבה פחות) וכיפי כמוהו קיבל את אהדת הילדים במהרה. לאחר מספר חודשים נאלצתי לגלות על היחסים שלהם (טוב, רק על פן מסוים ביחסים אליהם. רמז: הפן הפיזי) בצורה לא כל כך נעימה (לפחות לא לבת 12) והחלטתי לנתק את הקשר עם החבר שלה (וגם עימה, למספר ימים. זה קרה בדיוק בימים האחרונים של חופשת הקיץ ובימים הראשונים של תחילת כיתה ז').
כרגע המצב הוא שהם משוחחים בטלפון כל יום, הוא בא לסופי שבוע לעסקים כאלו ואחרים, ולי ולאחותי יוצא להתקל בו מעט מאוד.
הוא אדם נשוי. זה אחד הדברים שמפריעים לי, אבל אני לא פותחת את הנושא. זה רגיש, ונושאים רגישים זה לא אצלנו - תודה ולהתראות.
זה לא רע שיש לה חבר. הוא דווקא כן מדבר איתה על הנושאים הרגישים, וגורם לה להיפתח אליו בצורה שבה היא לא נפתחת אלינו. זה פשוט קצת מפריע לסביבה, וזה מנע ממני כמה סופי שבוע עודפי שינה.
זה סוף הסיפור. אין תכנונים - וספק אם יהיו בשנים הקרובות - לחתונה או למעבר או לכל שינוי גדול בעניין הזה.
| |
לדף הבא
דפים:
|