Here |
כינוי:
::Alice:: בת: 32 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 5/2009
תקופה מספר 670.
אם אכן הייתי מחלקת את החיים שלי לתקופות, התקופה של החודש האחרון בוודאי היתה נקראת "תקופת האכזבה".
את האנרגיות המועטות שלי תעלתי לטובת עצלנות, בטלנות, חלימה בהקיץ. למעשה, היה לי מספר לא מבוטל של דברים לטפל בהם וביניהם המסע לפולין, הצו הראשון, הבגרות במתמטיקה ועוד. הייתי קוראת לזה כישלון אישי מוצלח, אבל אני יודעת שאני מסוגלת להרבה יותר גרוע.
בכל אופן, במקום להתלונן כמו ביצ' ממוצעת, אני מתרחקת עוד יותר מהדברים היום יומיים, ופונה לעיסוקים ולתחביבים. זה מעביר את הזמן וגורם לי להרגיש מעט יותר טוב. אך העניין הוא לא זה.
כבר שנים שאני מוותרת לעצמי. כל שאיפה שהיתה לי קרסה תחת עצלנות או חוסר מוטיבציה. כל תוכנית מלווה בהתלהבות התנדפה לאחר כישלון ראשוני. אני מבזבזת את זמני בעשיית דברים שלא מועילים לי ולשאיפות שלי ואז בוכה על זה.
יתכן שהכדורים לא מצליחים להשפיע עליי כל כך טוב היום.
| |
moving on,
אני מנסה להתגבר על העצלנות הנוראית שאופפת אותי בשבועות האחרונים.
נכון - אמנם אני מקבלת ציונים טובים מאוד, אפילו במתמטיקה, אבל זו אינה סיבה לגיטימית לשאננות! חבל שהידיים שלי לא מוכנות לקבל זאת, כי הן ממשיכות לשוטט לעבר העכבר ולגרום לתחת שלי להידבק לכיסא המחשב.
אני נשבעת, פעם היה לי כל כך הרבה כוח רצון. אני תוהה מדוע הוא הפך לכוח עצלנות מאסיבי.
עכשיו, בית ספר זה גוש חרא. לא בדיוק news flash!, אבל אני בכל זאת רוצה לבסס את העובדה הזו שוב.
מבחינתי, מוסד חינוכי שבו תלמידים משחיתים רכוש בית ספר, נוהגים בקטנוע בשטחו ובאופן כללי שמים זין על כל דבר שלא קשור אליהם בלי שום התייחסות מצוות בית הספר משתווה לבית זונות עם נזירות; חסר ערך לחלוטין.
אני לא סובלת מזה באופן ישיר, אבל המחשבה על כך שאני משקיעה כל כך הרבה זמן במערכת המגוכחת הזו גורמת לי לייאוש. בכל כך הרבה זמן יכולתי כבר להיות שרת חינוך ממורמת ולהוציא את המרמור שלי על תלמידים. באופן חינוכי, כמובן.
אם תשאלו אותי - כל כך הרבה דברים במדינה הזו נלקחים כבדיחה. זה מתחיל מהחינוך ועד הממשלה עצמה. עדיין לא יוצא לי להבין איך מתמנה שר מסוים שלא מבין שום דבר על התחום עליו הוא אחראי. "קיבלתי את תיק איכות הסביבה? סבבה, גם טוב!". אה הא, גם התחת שלי טוב. עד שהשר לומד את תפקידו כבר מתחלפת הממשלה והמדינה מספיקה להתפרק עוד קצת. זה אבסורד מוחלט.
בכל מקרה, מלבד תלונות, אני אספר גם שאני חוטפת כרגע מיני התקף חרדה שמתבטא ברעד, קור, לחץ, בלבול. התקופה הקרובה תהיה מאוד מעניינת ועם זאת - לחוצה. יש לי כמה החלטות להחליט, לגבי פולין, יום ההולדת שלי ועוד. כמו תמיד, הפחד מהכישלון מעיב עליי...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
