אהוד בנאי !
כן... ההוא מהמשפחה הירושלמית ההיא, יוצאת איראן, המסמלת את הישראליות היפה באמת.
ראינו (זוגתי ואני) את הופעתו על גג העולם ("מופעי קו רקיע " מגדירים אותם) אתמול בחיריה- פארק אריאל שרון.
הופעה מדהימה של אמן דגול המלווה בחבורת נגנים (8) מהשורה הראשונה היוצרים יחדיו, ערב של מוסיקה מעולה,מרגשת, אותנטית ומעובדת היטב (הפקה ועיבוד מוסיקלי - גיל סמטנה) במשך יותר משעתיים ומחצה...
אין מספיק סופרלטיביים לתאר את החוויה המוסיקלית והרגשית שעוברת על שומעיו.
ראיתי את אהוד במגוון הופעות - עם הרכב חשמלי רוקיסטי, באינטימיות עם גיטרה ו40 מאושרים בשיחה אישית , מתארח בהופעות אחרים ומארח בהופעותיו. שמעתי בהקשבה רבה את יצירותיו המוסיקליות ואת תפילותיו המולחנות מבית.
תמיד צנוע ונחבא אל הכלים ובעיקר מעורב בהוויה החברתית בישראל של מטה ושל מעלה.
בקיצור ... תענוג מומלץ לכל אוזן. 'ערבב את הטיח אחמד', 'ילדי הלילה', 'אחינו שחומי העור' 'לבן ושחור' הם רשימה חלקית ביותר של דוגמאות למעורבותו החברתית רבת השנים של אהוד.
אהוד בנאי הוא אחד האמנים המשקפים ביותר את החברה הישראלית העכשוית. הוא נוגע בצדדיה האפלים יחד עם הרוך והמעורבות ההדדית. הוא מצביע באופן ברור ומובהק על החולי והצורך בתיקונו. הוא זועק חברתית ומשפיע אלף מונים מכל שיחות הסלון של יום שישי ופוסטים של מי שמחשיבים עצמם חברתיים, אבל מעולם לא נקפו אצבע בעד האחר, בעד משפחה נזקקת (אלא אם זו משפחתו שלו = "עשה לביתו"), בעד אנשים עם צרכים מיוחדים או אותם אנשים "שקופים" - דרי הרחוב הממלאים את סמטאותינו.
אין זה כתב אשמה, ההיפך הוא הנכון. אני בא להצביע על הערכים והנכונות אותם מעביר אמן בישראל של ימינו לציבור הרחב המכיר ומוקיר את האיש.
דוגמה אישית, כבר אמרנו?
אז חברינו אמני ישראל קחו דוגמה. וגם אתם קוראי הפוסטים והבלוגים...
אבל... מילה של ביקורת לגבי האתר של חיריה, סליחה פארק אריאל שרון, שטרם הושלם - האבק במקום (בדרך מהחניון ואליו וחלק מהחניון עצמו) "הורג" (לא באזור הישיבה). האתר עאדיין לא הוסדר במלואו להרכב משתתפים כה גדול.
לגבי הבמה, הישיבה, הסאונד והתצפית על הסביבה הקרובה והרחוקה - אין מילים רעות - רק שבח!.
כדאי לנסות.!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
