Pestilence Beloved

למה אני תמיד חוזרת לבלוגים שלי כשרע לי.

למה כשטוב לי אני נכנסת ואין לי מה להגיב.

בין היתר טוב לי גם בגלל התגובות בפוסט האחרון, ותודה לכולם עליהן :-)

מאוד קר עכשיו ובזמן שרובכם יושבים בבית וקוראים את השורות האלו;

אני עם חום עם סינוסים ונזלת יוצאת לצופים להדריך חניכות שממש לא באות לי בטוב כרגע.

דברים דווקא הסתדרו אבל שוב לא הכול בסדר לגמריי.

כאילו בכול פעם שנפתרת בעיה מתעוררת חדשה;

אני נשמעת לפעמים יותר מדיי קוטרית אבל נדמה לי כאילו אנשים לא באמת מבינים מה אני רוצה,

אולי אנשים, שהם המשפחה שלי, לא באמת מעריכים את כול מה שאני עושה למענם ולמען עצמי.

אבל כמו שכבר אמרתי, אני עושה את זה גם למען עצמי, וזה גם חשוב.

לפחות לבינתיים ...