לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  סטפ' ..

בת: 33

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2008

פרק 50


הווווו סוף סוף אנחנו בחצי הדרך,פרק חמישים חח.

 

-בפרק הזה יופיעו שתי שירים,אני יעלה אותם לפה וכשאני אכתוב תשימו את השיר XXX

תלחצו עליו ותשמעו,קריאה מהנה.


*תפעילו את השיר הראשון.

 

שון הסתובב במכוניתו בעיר,הוא לא רצה להגיע הביתה,הוא לא רצה להכנס לעצבים לבכי ולדכאונות כמו ילדה קטנה

בגלל סטפני.

הוא נסע עם חלונות פתוחים,נסיעה לא מהירה ולא איטית מדי,זה הרגיע אותו מאוד.

כבר ניהיה לו משעמם הוא החליט שהוא נוסע לשוק של ימי שישי,הוא אהב את השוק הזה כי יש בו הרוב בגדים,תכשיטים,רהיטים

השוק הזה היה גם ליד הים כך שהוא ידע שהנה הוא הולך לתפוס את הזדמנות להיות בים אחרי המון זמן שהוא לא היה

בו,מהפעם האחרונה בעצם שהוא היה עם סטפני בים והיא התעלפה.

הוא כבר תכנן לו בראש מה הוא הולך לקנות ואיזה אוכל הוא הולך לקנות לו כדי שיאכל אותו ליד הים ואז ברדיו

נשמע שיר מוכר,הוא הגביר,הוא לא זכר את המילים בהתחלה ואז הוא התחיל לשיר,התאפק שלא לבכות.

הוא חנה ליד הים והלך ברגל לכיוון השוק הוא בהתחלה קנה לו כמה תפוזים ושוקולדים ואז קנה לעצמו מעיל שחור מעור,

טבעת מכספת חדשה עם ציורים של קורי עכביש עלייה.

השיר של פינק פלויד התנגן לו בראש והוא התחיל לשיר את זה ככה באמצע השוק,הוא חזר לדוכן שממנו הוא קנה את הטבעת

ובאותו רגע הוא שכח את כל מה שקרה היום והוא הביט על שרשרת שהוא בהה במשך אולי חמש דקות והוא כל כך רצה לקנות אותה,

אבל מרוב שסטפני חשובה לו הוא רצה לקנות את השרשרת הזאת מחנות תכשיטים ולא מסתם דוכן בשוק.

הוא הזכיר לעצמו כל פעם שאחרי הים הוא הולך לצורב בחנות תכשיטים כדי לקנות שרשרת דומה.

כשהוא הגיע לים הוא הוציא את המפתחות ופתח את האוטו והוציא משם אוכל של דגים,תמיד היה לו מזון לדגים באוטו כי

שון נהג לבקר הרבה בים בזמנים כאלו,של כעס אהבה ועצב ביחד.

הוא הכניס את כל מה שהוא קנה לאוטו ויצא עם המזון של הדגים לים וישב על אחד מהרציפים,זרק את האוכל לדגים והתחיל לדבר עם עצמו בלב.

נמאס לו מהתקופה הזאת,מצד אחד הוא הכי שמח בעולם שהכיר את בחירת ליבו אבל מצד שני מהרגע שהיא הגיעה

הצרות התחילו,כי אנשים לא קיבלו את עצם העובדה שיש שני אנשים שאוהבים אחד את השניה ושהם רוצים להיות ביחד,

נמאסה לו התקופה הזאת הוא רצה לחתוך אותה עם סכין אבל הוא לא יכל באמת,הוא יודע שסטפני לא רוצה באמת לפגוע

בו אז למה הוא בכל זאת נפגע,ולמה הוא פוגע בה כל פעם מחדש,נמאס לו גם כל פעם לצאת נמושה וללכת להתנצל בפניה רק כדי שהם יחזרו,

הוא לא עשה את זה מעולם הוא תמיד התעלם מבנות,לא היה איכפת לו מהן ממש ועד שהגיע הבת אדם ששינתה את החיים שלו

בצורה כל כך משמעוית שאף אחד לא יודע עלייה בעצם אפילו לא ההורים,הוא פשוט רק רוצה לברוח מהמצב הזה ולחזור כשהמצב ישתפר,

הוא התחיל לחייך כי הוא נזכר ביום שהוא פגש את סטפני,הוא נזכר במחשבות שהיו כשהוא ישב בביתו ושכב על מיטתו שהוא רוצה אותה לכל

החיים שהוא רוצה להקים איתה משפחה,דבר שהוא לא רצה מעולם,משפחה?להקים משפחה בשבילו זה היה סתם בזבוז זמן,

הוא שמר לעצמו כל כך הרבה דברים ששימחו אותו עכשיו כשהוא חשב עליהם שהוא ניהיה בבת אחת עצוב על זה שהוא לא שיתתף את סטפני בזה.

הוא לא חשב לרגע על כלום הוא פשוט רק הביט בים הכחול הזה שחדר לתוכו דרך עיניו,הוא זרק אוכל לדגים שוב,עצם את עיניו והריח

את ריח הים דרך אפיו,הריח המלוח הזה של הים שכל כך גורם לו לשכוח מהכל ולחיות בעולם משלו,ולפתע את השלווה הזאת קטעו הפלאשבקים

על היום,אחר הצהריים אצל בית סבתו,הוא לא הבין למה הוא עשה את זה..הוא לא חיית מן וגם לא בובת מין,הוא ידע מצב אחד שרותם רוצה אותו

וגם לעשות איתו סקס אבל היא צרחה עליו שהיא לא רוצה,הוא אנס אותה,הוא פשוט אנס אותה,הלב שלו התחיל לפעום בקצב ממש מהיר

כשהוא הבין מה שהוא עשה..היא לא עשתה לו כלום הפעם,היא לא שיקרה והיא לא הפרידה למה הוא היה חייב לקחת אותה בכח אפילו בלי רצון ולשכב איתה,

להשפיל אותה בצורה כל כך מחדירה שאפילו את בגדייה הוא קרע..והגרוע מכל שהוא נזכר פתאום שהוא לא השתמש באמצעי מניעה.

הוא התחיל לשכנע את עצמו שלא קרה כלום,שהוא יתנצל בפנייה הרי היא אוהבת אותו אבל ברור שהיא תסלח ושהיא על בטוח לא בהריון.

הוא קם מהר ניקה את עצמו קצת וחזר לאוטו,ונסע לכיוון הבית שלו,הוא עבר כמו תמיד דרך בית של סטפני ואז שינה את הכיוון ונסע לכיוון הצורב.

צורב:"כן מה בשבילך ילד?"

שון:"אני רוצה שתכין לי שרשרת וקוראים לי שון."

צורב:"אבל זה יעלה לך הרבה ילד" שון:"כן אני יודע אבל יש לי את כל הכסף הנחוץ,אני רוצה..יש לך פה נייר שאפשר לצייר עליו?"

הצורב הסתובב לאחור והוציא דף והביא גם עט"קח ילד"הוא נתן וחייך.

שון צייר שתיי שרשרות שמתחברות לשרשרת אחת,שתי לבבות,אבל על כל לב אמור להיות בתוכו תמונה ועל הלב חרוט השם

סטפני רוז ועל הלב השני שון.

שון:"מתי זה בערך יהיה מוכן?"

צורב:"למתי אתה צריך את זה?"

שון:"עוד השבוע"

צורב:"אני לא חושב,יש לי עוד הזמנות ילד"

שון:"אבל תבין,זו חברה שלי ויש לה יום הולדת השבוע"

צורב:"אההה אהבת נעורים אה,אוקי אני אשתדל"הוא הרים גבות.

שון:"תודה ובערך כמה זה יעלה לי?"

צורב:"בסביבות השלוש מאות חמישים ועוד עשיתי לך הנחה"

שון:"אוקי תודה"

צורב:"אתה רוצה לשלם עכשיו או אחרי כך?"

שון:"כשאני אבוא לקחת את זה,תודה,ייאלה ביי אני חייב לרוץ"

צורב:"ביי ילד"

שון נסע מהצורב אבל עדיין לא חזר לביתו,ההורים שלו כבר התחילו לדאוג ולהתקשר לכולם,הם אפילו הגיעו להוריה של סטפני.

שון לא שם לב לשעה המאוחרת,הוא לא חשב שיש מישהו שאוהב ודואג לו לכן הוא לא טרח אפילו להודיע שהוא לא יגיע

בשעות הקרובות אבל הוא כן שתי הודעות SMS לג'ונתן וגיא,הוא סימס להם שיגיעו ליער,הוא היה חייב לדבר איתם.

 

*הפעילו את השיר השני.

 

"יומן יקר,

דיי הרבה זמן שאני לא כותבת פשוט הרבה,מה קרה לי,השתנתי?

פעם הייתי כותבת כל יום,מה השתנה פתאום?

הכל השתנה,פשוט הכל אני כבר לא אותה רותם אני בעצם אותה רותם שכן מוקפת כל הזמן בחברות ובנים

שרוצים אותי אבל מה קרה שפתאום לרותם הזאת אין יותר שמחת חיים?

זה לא שאני רוצה את זה אני יודעת שאני כן מתגרת בגורל כן אני מתכוונת שוב לשון,

כבר כמה חודשים שאני כותבת פה ביומן רק על שון,אבל מה לעשות שאני אוהבת את הילד הזה שאני אפילו לא מבינה

למה אני אוהבת אותו!!לא מגיע לו שאני יאהב אותו,כשהיינו ביחד עשיתי הכל בשבילו אפילו להשפיל את עצמי

הייתי מוכנה בשבילו והוא?שם עליי זין,תמיד מה הוא חושב שלא הרגשתי את זה,

הרגשתי ועוד איך,הוא תמיד היה אגואיסט ואדיש אפילו כשבאתי אליו ובכיתי לו על דברים שעוברים עליי

או שהוא אמר "הכל יהיה בסדר רותם"ואז היינו שוכבים או שהוא היה צוחק עליי ואז היינו שוכבים

או שהוא היה מתעלם ואדיש וכדי שהוא ישים עליי פשוט פיטטתי אותו ושכבנו שוב.

הוא היה איתי רק בגלל הגוף שלי אפילו את החודש של השנה שלנו אני זוכרת שהוא שכח,

אוקי אז התעלמתי מזה כי אני לעומתו אהבתו אותו באמת אבל עכשיו כשאני כותבת את זה בבכי ובגללו שוב

אני שואלת את עצמי"למה אני נלחמת על מישהו שבכלל לא רוצה"למה אני משפילה את עצמי כל כך בשבילו,

הכי הרס אותי לראות שהוא איתי רק בשביל הגוף שלי וכדי שכולם יראו"הנה אני יוצא עם הילדה הכי יפה בביה"ס"

ופתאום לראות אותו יוצא עם הילדה שאני הכי שונאת,מהרגע הראשון שנאתי אותה לא יודעת,אולי אני מקנאת בה?

לא אין מצב אין לי במה לקנות אני יותר יפה חכמה עשירה רזה ועוד הרבה דברים ממנה היא לא שווה לחצי ממני,

אז למה בכל זאת הוא בחר בה?ולמה כשהיא בוכה הוא מתייחס מלטף אותה ומעודד אותה?למה?

מה השתנה בו פתאום שאני לא הצלחתי לשנות?

והכי הכי הרג שבר חתך אותי פשוט שבר אותי מבפנים לאלף לרסיסים מה שקרה היום,

אבל זה היומן שלי ובכל זאת אף אחד לא יודע שהוא קיים זה המקום שלי ככה שאני יכולה לספר את האמת פה,

והאמת שאני כן רציתי את זה ואולי אני השתמש בזה רק כדי שהוא יחזור אליי,הוא חייב לחזור אליי פשוט חייב,

אני כל כך הולכת לעשות את סצנת הבכי שלי ואם הוא לא יחזור אליי כל העולם והדודה שלו ידעו על מה שהוא עשה לי."

                                                                                                                            

                                                                                                                         " רותם"

 

גיא:"קיצר הבנת את הרעיון?"

נופר:"כן..אבל אני לא חושבת שג'וני שלי ושון יסכימו"

גיא:"למה?"

נופר:"כי יש להם אגו יותר מדי נפוח,אבל אם הם חברים טובים אז הם כן יעזרו לך"

גיא:"אני כל כך רוצה שהשנתיים שלי ושל מאי יהיו כאלו מושלמות"

נופר:"אני בטוחה"

גיא:"טוב קיצר זה יוצא ביום שישי השנתיים שלנו אז תבואי אליי יום לפני ונכין את העוגה הזאת שאמרת"

נופר:"אממ אוקי רק שיש בעיה"

גיא:"איזו?" נופר:"זה יוצא בדיוק בתאריך יום הולדת של שון וסטפני"

גיא:"אז או שנעשה לה את זה בבוקר או בצהריים או במסיבה שלהם"

נופר:"וואי איך הייתי רוצה לראות את זה במסיבה שלהם אבל לא יודעת אם הם יסכימו,שוב"

גיא:"ייאלה עושים את זה במסיבה,תדברי את עם ג'ונתן ואני כבר ידבר עם סטפ' שתדבר עם שון למרות שאם שון לא נראה לי שתיהיה בעיה בכלל"

נופר:"כן גם לי לא נראה הוא תמיד משתף פעולה,כפרה עליו"

נופר:"יש לך רטט"

גיא:"אה אוקי,רק רגע"גיא ניגש לפלאפון שלו שהיה מונח על השידה שליד מיטתו ואז הוא קרא את אסמס ששון קרא לו להגיע דחוף ליער.

גיא:"נופר אני ממש ממש מצטער אבל אני חייב לעוף,מקרה דחוף"

נופר:"מה קרה משהו?" גיא:"לא יודע אבל נדבר אחר כך"

נופר:"אוקי אבל.."היא לא הספיקה לסיים את המשפט וגיא קטע אותה.

גיא:"לכי לסטפני ותגידי לה שתבוא ליער"הוא ידע ששון יכעס אליו אבל הוא היה בטוח שהוא עושה דבר נכון.

נופר לא הבינה מה הולך פה לכל הרוחות אז היא התקשרה לג'ונתן והוא הסביר לה בפלאפון שהוא נעלם לאחר הלימודים וההורים שלו לא מוצאים

אותו והוא שלח אסמס לו ולגיא.

נופר אספה את חפצייה ורצה לכיוון ביתה של סטפני.

 

ג'ון:"נסיכה"הוא נכנס לחדרה של סטפני כשהוא פותח חלקית את הדלת ומביט גם בחזרות שלי עם יוני.

אני:"מה א-ב-א?!"

ג'ון:"את יכולה לבוא רגע למטה,לי ולאמא יש משהו חשוב לומר לך?"

אני:"מה?"

יוני"זה בסדר תרדי,במילא אני צריך הפסקה"

אני:"סליחה ותודה זה יקח רק חמש דקות מבטיחה"

יוני:"זה בסדר מצידי קחי יותר"

ירדתי במהירות במדרגות כשאני ממש עצבנית עליהם,הם יודעים שאני שונאת שעוצרים אותי במשהו שאני כבר מרוכזת בו,

ראיתי שאבא מחזיק על ידיו את נועה ואמא מדבר בטלפון ואז כשהיא ניתקה היא ביקשה ממני לשבת.

אני:"מה קרה מישהו מת?"

יפית:"לא,סטפני את יודעת איפה שון?"

אני:"לא אבל הוא אמר לי שהוא נראלי נוסע לרותם,למה?" ג'ון:"כי ההורים שלו התקשרו הוא לא הגיע עד עכשיו הביתה"מיד חטפתי לאמא שלי את הטלפון וחייגתי את המספר של שון,

ה וכשעניתי ב-"הלו"הוא כנראה זיהה את קולי ומיד ניתק,התעצבנתי ומיד עליתי לחדרי לקחתי את הפלאפון שלי והתקשרתי מחסום בנתיים

שמתי שמתי לב שכל המשפחה שלי התמקמה לה בחדר שלי.

אני:"שון תענה זו סטפני,תענה מיד אחרת אני לא יודעת מה אני יעשה לך..שון תענה"ורק אחרי שהתחלתי לבכות לו בפלאפון הוא ענה.

שון:"מה?" אני:"מה מה?איפה אתה?אתה רוצה לעשות לי התקפת לב?למה אף אחד לא יודע איפה אתה?תבוא אליי מיד!"

שון:"שכחי מזה ותצאי מהסרט שאת חייה בו הכל פ'סדר איתי"

אני:"תצא אתה מהסרט שלך,מה יש לך שון אתה לא אותו שון שאני מכירה"לפתע שמעתי ציפצוף והבנתי שהוא ניתק לי.

בדיוק נופר הגיעה אליי הביתה,אמא שלי נתנה לה מים קרים כי היא רצה עד אליי וכשהיא הגיעה היא סיפרה לי ששון נמצא ביער

עם גיא וג'ונתן,לקחתי את הפלאפון שלי ובאתי לצאת מהבית כדי לרוץ לכיוון היער.

יוני"חכי אני בא איתך"

אני:"לא יוני אני לא רוצה להטריח אותך"

יוני:"לא אני לא נותן לך ללכת לבד,אני בא איתך וזהו!"

אני:"אוקי אמא אבא זה בסדר,זה בטח סתם אחד מהקריזות שלו"

יפית:"טוב תלכי כבר אליו"

ג'ון:"בואי אני אקפיץ אותך אני במילא צריך לזוז לפגישה"

אני:"אוקי תודה אבא"יצאנו במהירות מהבית ואבא התניע מהר את הרכב ושם אותי ואת יוני ביער ואז נסע לדרכו לפגישה,פגישה בעצם עם דורתי'.

אני:"נו איך נדע עכשיו איפה הוא היער הוא ענקי"

יוני:"תתקשרי לג'ונתן או גיא"

אני:"נכון"

יוני:"קחי"הוא נתן לי את הפלאפון שלו והתקשרתי ממנו לגיא וגיא ענה לי שהם נמצאים איפה שהקמנו מחנה.

אני ויוני רצנו לשם ממש מהר עד שנפלתי ומרוב שמיהרנו לא שמתי לב שנפצעתי ברגל.

אני:"שוןןןןןןןןןןןןןן"רצתי אליו וחיבקתי אותו,הוא ישב על אחד הבולים כמו ילד קטן כועס ועצוב שאיבד את הוריו.

אני:"מה עבר לך בראששעשית את זה!??"

שון:"מה עבר לי בראש?מה עבר לך בראש?" אני:"מה?על מה אתה מדבר לעזאזל?" שון:"אני פאקינג חבר שלך לא הוא"הוא הצביע לכיוון יוני.

שון:"מה את מעדיפה אותו ולוקחת אותו איתך?נמאס ממך את משפילה אותי כל פעם מחדש את פאקינג גורמת לי להשתגע בבגלך,

אני אגמור בשער מנשה בגללך"

ג'ונתן:"שון תרגיע היא בכל זאת בת אדם וחברה שלך"

אני:"בוא!"תפסתי אותו ביד ולקחתי אותו בכח רחוק מכולם כדי לדבר איתו.

אני:"מה אתה חושב לעצמך?שאתה לא חשוב לי?שאני לא אוהבת אותך?לקחתי אותו ולא אותך כי אם הייתי לוקחת אותו ומשאירה

אותו שם החברים שלך היו מרביצים לו!!וזה לא שהוא באמת חנק אותי אנחנו סתם צחקנו שון!"שון בתגובה לא אמר כלום הוא רק קפץ עליי בחיבוק חזק.

אני:"זה בסדר"ליטפתי את ראשו.

שון:"אני אוהב אותך,אני ממש אוהב אותך אני מאוהב בך ואני נהפך למשוגע בגללך,אני לא מסוגל להסתכל על בנות אחרות

תביני אני לא יכול בלעדייך,אני רוצה אותך לעצמי,איתי,אני לא יכול לדמיין אותי ממשיך להתקיים בלעדייך את כמו הסם שלי,אני לא רוצה שום מערכת

יחסים פתוחה אני חייב אותך לעצמי אני מרגיש כאלו את לא שלי!"

אני:"אני מבטיחה לך שמעכשיו אני רק שלך!"

שון:"אני אוהב אותך כל כך,את מבטיחה לי שאת תהיי שלי לעולמים ולא תלכי לי ולא תפרדי ממני?"

אני:"אני מבטיחה לך את זה רק אם אתה מבטיח לי אותו דבר"

שון:"ברור שאני מבטיח"התנשקנו לאחר מכן נשיקה ארוכה אבל נשיקה אמיתית עם צחוק בכי והרבה אהבה חזרנו אחר כך לכולם עם ידיים משולבות,

ואז שון סיפר לכולם מה קרה בעצם למה הוא לא חזר הביתה אבל הוא לא סיפר את החלק עם רותם,החלק החשוב ביותר.

גיא:"אתה הבהלת אותנו אידיוט,אתה והשטויות שלך"הוא דחף אותו בצחוק.

שון לא הגיב כי זה היה ברור מאליו שזה היה בצחוק אבל הוא חיבק אותי חייך חיוך לצד והרים גבות לשניה.

אני:"טוב כדי שנתפזר עכשיו כי ההורים שלו בטח ממש דואגים לו"

שון:"וואי וואי אני הולך לחטוף ובגדול"

ג'ונתן:"מגיע לך!"

שון:"תודה על העידוד"

ג'ונתן:"בכייף"שון עזב אותי והתקדם לכיוון יוני,אני כולי נתקפתי בחרדה רק שלא יעשה או יגיד לו משהו כי אין לי כח לקנאה שלו,

אבל לא דווקא שון הפתיע אותי הוא טפח על גבו של יוני והצטער על מה שעשה יוני דווקא לקח את זה בקלות וסלח לו.

חזרנו אחר כך הביתה כל אחד לדרכו יוני בא איתי ושון חזר לביתו.

 

אדם חזר לביתו אחרי כמעט חודש שהוא לא עבר אפילו דרכו.

עופר:"מה אתה עושה פה?"

אדם:"באתי לקחת את החפצים שלי"

עופר:"למה אתה עוזב סוף סוף?"

אדם:"אני רואה שאתה ממש רוצה את זה"

עופר:"מאוד אתה לא מבין עד כמה אני רוצה את זה,אני אפילו חולם על זה"

אדם:"אתה פשוט בנאדם חולני אני לא מבין איך אמא התחתנה עם מפלצת כמוך"

עופר:"תדבר יפה חתיכת הומו מזדיין בתחת"הוא קם מהכיסא שהוא ישב עליו והעיף את כל מה שהיה ליידו לכיוון אדם.

אדם רק צחק כתגובה,הוא נכנס לחדרו ולקח את כל מה שהוא היה צריך,הוא לא לקח הרבה כי הוא ידע שאצל

ההורים האמיתיים שלו לא יחסר לו כלום!.

אדם:"לפני שאני הולך אני רוצה לדעת מה עשית לאמא שהיא החליטה לעזוב"

עופר:"החליטה לעזוב אותי לטובת מישהו אחר,מעניין לי ת'זין"

אדם:"טוב מאוד! היא סוף סוך קיבלה שכל"

עופר:"נכון"

עופר:"לאן אתה עובר?"

אדם:"להורים הביולוגיים שלי!"

עופר:"איזה הורים?אדם למקרה שאתה לא יודע אני האבא האמיתי שלך"

אדם:"היית מת,עזוב אני כבר יודע את האמת"

עופר:"אז אתה יודע על סבתא שלך?"

אדם"על סבתא שלי?"עופר צחק ואז ענה

עופר:"כן סבתא שלך,עוד תדע עוד תדע ייאלה זוז"

אדם הביט בו והזיז את ראשו ימינה ושמאלה ויצא מביתו לשעבר ונסע לכיוון ביתו החדש.

 

שון החנה את האוטו שלו בחנייה של ההורים שלו ואז אימו הציצה מהחלון מי חונה וראתה שזה

שון מצד אחד היא שמחה הבן שלה חזר מצד שני היא כל כך היתה עצבנית עליו.

הוא פתח את הדלת בעדינות החזיק את התיק שלו על הגב ונכנס מהר לבית כשהוא פונה לכיוון המדרגות אם מבטח מושפל.

..:"שון פרנסיס"

שון:"כן"הוא ענה בהיסוס.

..:"רד מיד למטה,אתה לא חושב שאתה צריך לומר לי משהו?"

שון:"אמ-א אני.."

..:"שום אמא ושום כלום,חכה שאבא יגיע אתה מבין איך הדאגת אותו,אתה יודע שיש לו בעיות עם הלב שלו,

הוא עכשיו הלך לחפש אותך כמעט שעתיים,תראה כמה בעיות אתה עושה לנו"

שון:"אני מצטער באמת תכף תגידי חבל שהבאנו אותך לעולם בגללך אבא חולה ובגללך אנחנו רבים ו.."לפני שהוא הספיק לסיים אימו החטיפה לו סטירה.

שון:"אני שונא אותך!"

..:"תעלה מיד לחדר ואתה לא יוצא ממנו עד להודעה חדשה,אם ככה אתה רוצה ככה יהיה,אתה רוצה להתנהג כמו ילד קטן אנחנו ניתן לך עונשים

כמו זה,עכשיו לא מעניין אותי כלום אתה נשאר בחדר שלך ואין לראות חברים אחרי ביה"ס אתה חוזר הביתה מיד שמעת!!?!"

שון לא הגיב הוא עלה שוב במדרגות לחדר שלו זרק את התיק שלו הצידה ונזרק על המיטה,שון שאהב כל כך הגיינה נשכב על מיטה

ובאותו רגע לא היה איכפת לו אם הוא מסריח או לא.

 

דורתי':"מה יש?"היא החזיקה בסנטרו של ג'ון וסובבה את ראשו לכיוונה.

ג'ון:"לא יודע,הכל בסדר באמת שבסדר אבל אני לא מוצא את עצמי"

דורתי':"מה קרה משהו שהשתנה לאחרונה?"

ג'ון:"סתם חבר של סטפני נעלם ופתאום מצאו אותו,יפית את יודעת היא והשגעונות שלה כנראה זה ההיריון,

אהה גם היום דיברתי עם הפסיכלוג שרצית לסטפני ואדם עובר אלינו היום אני חושב שהוא כבר אצלנו בבית"

דורתי':"זו לא הבעיה נכון?זאת אני נכון?"

ג'ון:"איזו צנועה,האמת שכן מאז שגיליתי שאישתי בעצם לא אישתי אלא גיסתי אני משתגע כי אני צריך את זאת שאני אוהבת

שבחרתי להיות איתה להתחתן איתה להוליד איתה ילדים שתיהיה איתי"

דורתי':"ללדת"

ג'ון:"מה זה משנה"

דורתי':"כן אבל לא נורא ג'ון זה ישתנה עוד מאט,אני מבטיחה לך שהמצב הזה ישתנה אתה תראה אני אצא עוד מאט

מהכלא הזה ואנחנו נחזור לחיות ביחד והחיוך והאושר יחזרו לחייך"

ג'ון:"טוב האושר שלי קצת חזר אליי שאני יודע עכשיו ששני ילדיי איתי"

דורתי':"אבל משהו בכל זאת מטריד אותך,ג'ון אנחנו אולי נפגשנו שנים אבל אני מכירה אותך יותר מאשר את עצמי"

ג'ון:"טוב אל תגזימי"הוא הסמיק.

דורתי':"נו ג'ון"

ג'ון:"מה את רוצה לעזאזל שאני אגיד?אמרתי לך הכל"הוא גירד בעורף,מאחורי האוזן הימינית שלו.

דורתי':"לא אתה לא אמרת הכל,אני יודעת מתי אתה משקר"

ג'ון:"נו מתי"

דורתי':"כשאתה מגרד את הצוואר"ג'ון שתק מספר שניות.

דורתי':"נו"

ג'ון:"אני לא יראה אותך כמה זמן"

דורתי':"מה..מה הכוונה"היתה שתיקה כמו תמיד של כמה שניות.

דורתי':"נו תדבר אתה משגע אותי שאתה לא מדבר שוטף,רציף,אוטוסטרדה,נו דבר כבר"

ג'ון:"צילומים לסרט חדש את יודעת"

דורתי':"נו לא הבנתי מה הבעיה"

ג'ון:"אני לא אראה אותך ארבע חודשים כי אנחנו צריכים לעבור לאירופה"

דורתי':"מה????ומה עם סטפני ואדם,איפה הם יהיו?אני לא מסכימה שהם ישארו עם יפית היא יכולה להכנע לאמא שלי,

ואמא שלי תעשה להם משהו"

ג'ון:"אני יודע מתוקה"הוא ליטף את שערה וחיבק אותה כשהוא מחזיק אותה בראשה.

ג'ון:"חוץ מזה רדם וסטפני רוז נוסעים איתי אבל הם יהיו איתי רק חודשיים"

דורתי':"ואז?"

ג'ון:"לא יודע הם יגורו אצל אחותי אני חושב"

דורתי':"אוקי לזה אני מסכימה"

ג'ון:"טוב אני חייב לזוז"

דורתי':"מה!?למה כל כך מוקדם לא היית פה אפילו שעה"

ג'ון:"הייתי חצי שעה ארבעים דקות,מצטער מאמי אבל אני חייב לעוף"הוא נשק לה על הלחי ויצא מהתא.

לא היתה לו סיבה ללכת וזה גם לא שהיתה לו סיבה למהר בחזרה לביתו הרבה במילא,

הוא יראה את הבן שלו שאותו הוא מסר מבלי שאישתו האמיתית יודעת,עם בתו שלפחות איתה יש לו קשר נורמלי,

נהפך להיות הכל בסודות ורק כשקורה משהו הם מדברים הם מקושי מחליפים מילה,אולי כנראה באמת צריך לשלוח אותה לפסיכולוג..או שבעצם אותו?

ואישתו?שבעצם מתחזה לאישתו שהיא בעצם גיסתו נכנסה ממנו להיריון שגם זה לא בטוח כל כך,הוא היה רוצה להחזיר את הזמן לאחור,

אבל אז הוא הביט על חצי הכוס המלאה אם הוא היה מחזיר את הזמן אחורה הוא לא היה יודע שיפית מתחזה לאישתו והאישה שהוא באמת

אוהבת שחשב בכלל שהאהבה שלהם מתה,התפוגגה קמה לתחייה כשהוא הבין אישתו נמצאת במקום אחר,

אז הוא החליט לנסוע לאט ברוגע זה גם לא שהוא היה עצבני,לפתע התחיל לרדת גשם,ממש מבול בקיץ,הוא החליט לפתוח את קופסאת

הדיסקים שלו שלא פתח אותה ממזמן והכניס לתוך הרדיו שלו דיסק של נעימות סקסופון,הוא נסע במשך רבע שעה עד שהוא הגיע לבר

שהוא נהג לשבת ולשתות בו,הוא ישב בבר התחיל לאכול את הבייגלה שהגיש לו המלצר ואז הרים את ידיו והקליק בשתי אצבעות וביקש כוס וויסקי,

כג'ון סיים את הכוס שלו הוא הרים את היד שוב והזמין את אותו מלצר ואז הניח את היד על השולחן,המלצר הניח את ידו על ידו של ג'ון וליטף אותה,ג'ון מייד החזיר את ידו

לתוך כיסיו וביקש עוד כוס של וויסקי,הוא לא הבין למה המלצר כל הזמן עושה לו עיניים ולמה הבחור ההוא מהצד הגבוהה עם השרירים הלא גדולים והמגושמים מדי

אבל גם לא הקטנים מסתכל עליו ומזמין אותו כל שני לריקוד עם תנועות ידיים,הוא לא הבין למה גם לא נמצאת כמעט אף בחורה חוץ ממלצרית אחת בקושי ומחסנאית,

כשהוא יצא מהבר הוא הבין..הוא נכנס לבר של גאים.

 

יפית:"סטפני חמודה תרדי שניה למטה"

אני:"נו למה אמא?אני עושה חזרות עכשיו את יודעת כבר אמרתי לך שלא תפריעי אווח"

יפית:"חמודה את לא רוצה שאני ארים את הקול נכון?במיוחד לא לייד החבר שלך אז בואי תרדי למטה שניה"

אני:"טוב שניה,אני ממש מצטער שהיא קרציה"אמרתי ליוני וירדתי במהירות עם עצבים על אמא שלי.

אני:"מה את רוצה?"

יפית:"את חושבת שלא קלטתי את הרא שלך?"היא צחקה.

אני:"מה?"

יפית:"חזרות עלק..ברור שאתם עושים בוגי בוגי"

אני:"אמא אנחנו באמת עושים חזרות ולא אנחנו לא עושים בוגי בוגי"חיקיתי את צורת הדיבור שלה.

אני:"חוץ מזה להזכיר לך שיש לי חבק...בשם ש-ו-ן!"?

יפית:"אי אפשר לדעת איתך יום את איתו יום את לא,פשוט יום אסל יום באסל"

אני:"יופי עכשיו אני מגדלת אמא ערבייה בבית ולא זה לא שאני גזענית אבל אני רוצה שאמא שלי תחזור ומיד"

יפית:"טוב טוב תרגעי,חוץ מזה הוא נשאר לאכול איתנו ארוחת ערב?"

אני:"כן!"

יפית:"אני מקווה מאוד שהוא לא נשאר לישון..את יודעת שלי אין בעיה אבל אבא שלך"

אני:"אמא תשמעי זה לא שאמרתי לך אמא יוני נשאר לישון ולמה לא?זה רעיון מצויין במילא מחר יום שבת,תודה אמא"נתתי לה נשיקה ועליתי לחדר שלי.

אני:"אתה נשאר לישון טוב?" יוני:"כן בטח ברור"

אני:"נו ברצינות"

יוני:"טוב אין לי התנגדות"לפתע נשמע שהפעמון של הדלת מצלצל.

יוני:"בטח זה שון לא?או אבא שלך"

אני:"למה שאני שלי יצלצל?" יוני:"לא יודע"המשכנו לעשות חזרות ובנתיים יפית פתחה את הדלת והודהמה לגלות שאדם נמצא עם תיק קטן ליד הדלת.

יפית:"הוו בוא תכנס אדם"

אדם:"אני מקווה שאני לא מפריע"

יפית:"מה?לא בכלל לא"

אדם:"אב..ג'ון דיבר איתך לגביי?"

יפית:"כן אני יודעת שכבר עברת לפה,ראית את החדר שסידרנו לך"

אדם:"כן ג'ון הראה לי אותו כבר פשוט לא היה נעים לי שאת לא יודעת וסטפני לא"

יפית:"אל תדאג,חוץ מזה היום אתה וסטפני תדעו משהו חדש"

אדם:"מה?" יפית:"הפתעה,בעצם שתי הפתעות..רוצה לעזור לי להכין את ארוחת הערב?"

אדם:"בכייף"


אנשים!אני מבינה לפי כמה הרבה תגובות בפרקים קודמים שאתם נכנסתם לסיפור,

שהבנתם חלק מהדמויות ששנאתם חלק מהדמויות ובעיקר אתם מבקרים כחלק מהדמויות בגלל מעשים שלהם[כןן אני מתכוונת לסטפני]

אבל זה נעשה כדי שיהיה מתח וכדי שיהיו בעיות בסיפור אחרת מזה שווה,הסיפור לא מעניין בלי בעיות,

אני לא יכולה לעשות את הדמויות מושלמות,זה מגניב לאללה שנכנסתם לסיפור אחרת לא היה איכפת לכם למה נגיד

היא מזמינה את יוני לישון אצלה,אתם יודעים גם זה כמו חחח חיים משלה היא תעשה מה שבא לה למרות שזה סיפור,

אני לא יכולה נגיד לא לכתוב שהיא לא מזמינה אותו לישון כי אחר כך לא תיהיה פה בעיה ואז לא תהיה מן מתח כזה בסיפור מה יקרה,

נגיד אם שון יגלה שהוא ישן אצלה,כמו שאמרתי אני לא יכולה שהחיים שלה יהיו מושלמים כי זה יהיה משעמם וחסר פואנטה,

אז נכון היא לא ילדה רגילה אפשר לומר שהיא מטומטמת ועושה דברים בלי לחשוב אבל ככה היא..

קיצר מה שבאתי להגיד שכן תכתבו תגובות ביקורתיות אבל תגובות בונות,לא תגובות שבאות לזלזל ולהגיד איזה דפוקה

היא כי בסך הכל זה סיפור זה לא אמיתי ונקח את זה הכי רחוק ככה סטפני נוהגת וככה היא חושבת שצריך לנהוג,

ואני סתם שואלת אותכם אז מה אם יש לה חבר זה אומר שאסור שיהיו לה ידידים?

אז היא הזמינה אותו לישון אצלו כי אתם תבינו בהמשך אם לא הבנתם שזה היה כבר לילה,מאוחר והוא גר בקצה השני

של העיר[את זה תבינו בהמשך],וזה גם לא שהם הולכים לעשות משהו הוא רק הולך לישון אצלה זה הכל.

 

עכשיו עוד דבר די חשוב אם שמתם לב או לא אני לא כתבתי אפילו לא פעם אחת

איפה סטפני גרה באיזה עיר ובאיזה מדינה,עכשיו מה שאני באה לומר זה שתדעו שהסיפור לא מסופר בישראל

כאלו היא לא גרה בישראל אתם תבינו בהמשך היכן היא גרה וכמו בשיחה של ג'ון עם דורתי',ג'ון סיפר לה

שהם עוברים לכמה חודשים לאירופה אז גם בהמשך תדעו לאן הם יעברו לאירופה ומה יקרה בעצם בחודשים הללו

שסטפני לא תיהיה.

 

שיהיה לכולם שבוע טוב.

 

 

 

 

 

נכתב על ידי סטפ' .. , 1/6/2008 21:26  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



15,026
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסטפ' .. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סטפ' .. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)