לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  סטפ' ..

בת: 33

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

פרק 56


-יום למחרת-

"אממממממממממממממממממ"התמתחתי לקולות הצפצפע של אוטו אחד שהעיר אותי,אמרתי בליבי

"אוחח סעמק מי זה על הבוקר"הסתכלתי דרך החלון וראיתי שזה שון ואמרתי לעצמי"אופס"וצחקתי,

אני:"שון מה אתה עושה פה על הבוקר,אתה ממש משוגע?"

שון:"אני בא לאסוף אותך לביה"ס"

אני:"אבל שון עכשיו.."הסתכלתי על השון והמשכתי את דבריי.

אני:"עכשי השעה שש בבוקר ואני מתחילה ברבע לתשע,תחזור תחזור הביתה"נכנסתי למיטה

והוא המשיך לצפצף.

אני:"מהה?"

שון:"תתלבשי עוד חמש דק' את למטה"

אני:"טוב"לבשתי חולצת ביה"ס ומכנס סקיני שחור עם אולסטאר רגילות בינוניות,צחצחתי שיניים,

התאפרתי מעט,לקחתי את התיק ויצאתי מהר למטה ונכנסתי לאוטו.

אני:"תגיד לי מה עובר עלייך?"

שון:"תקשיבי נעצור פה בסופר הקטן הזה ותקני לך שוקו אם את רוצה אני צריך לקנות כמה דברים"

אני:"אוקי.."עדיין לא הבנתי מה עובר עליו,אבל כן הבנתי שהוא מתכנן משהו.

שון החנה בחניה של הסופר יצאנו אני לקחתי שוקו והוא לקח תפוזים לשתייה בקרטון,קראסונים,שוקולדים,כריכים

ופרחים ושילם על כל זה,הוא הכניס את הכל לשקיות חוץ מהפרחים ואז הכניס את כל השקיות לאוטו,

וכשנכנסו אנחנו לאוטו הוא הושיט לי את הפרחים ואמר "קחי".

אני:"שוני"חייכתי ובזמן שחייכתי שון הדביק לי נשיקה,הרחתי את הפרחים והיו להם ריח ממש טוב.

שון:"ייאלה זזנו"

אני:"אבל לאן?"

שון:"עוד תראי"שון נסע כחצי שעה והבנתי שיצאנו מהעיר,הגענו ליער שכולו צמחייה ירוקה,שון עצר את האוטו והוראה לי

לרדת ובנתיים הוא לקח את כל השקיות ושמחה קטנה והמשכנו הלאה ברגל.

אני:"למה אנחנו לא נוסעים באוטו שלך?"

שון:"כי אסור פה"

אני:"אוקי..ואיפה אנחנו?"

שון:"לא יודע"

אני:"מה לא יודע?שון"

שון:"תרגעי אני לא יודעת איך קוראים ליער הזה או איך שקוראים לו אבל אני יודעת איך להגיע ולא ראית שבחוץ

ירד מפה ובפנים יש שלטים?"

אני:"לא"

שון:"אז תפקחי את העיניים שלך"המשכנו ללכת עוד קצת כשאני בוחנת את כל המקום,מסתכלת לכל הצדדים.

שון:"טוב הגענו"הוא הזיז עם יד אחת את הענף שהפריע והראה לי את לב המקום,ירוק יותר ממקודם ובאמצע יש אגם קטן,

חשבתי לעצמי בלב זה בדיוק המקום שמאי צריכה לקחת את גיא.

שון:"טוב תכנסי בנתיים את למים ואני ידבר,אל תדאגי המים מצויינים"

אני:"אוקי"הורדתי את כל הבגדים התחלתי קודם את הנעלים את המכנסים ולבסוף את החולצה,בדקתי ששון מסתכל עליי בזמן

שאני מתפשטת,נשארתי רק עם תחתונים וחזייה וקפצתי למים,המים היו כל כך קרים וטעימים אבל היה אפשר להתרגל לזה.

שון פרש את השמיכה ואז התחיל להוציא את הדברים מהשקיות ולהניח על השמיכה כשהוא סיים הוא רק הוריד את הנעליים,

ולהפתעתי הוא נכנס עם בגדים,הייתי בשוק שהוא לא מפחד להרוס את הבגדים שלו,הוא התקרב אליי בהליכה בתוך המים,הליכה איטית

וכשידיו מושטות לאחור,כשהוא הגיע עליי הוא הצמיד אותי אליו עם שתי אצבעותיו הוא סגר את עיני ואז עיניי קירב את שפתיי

אלי ונישק אותי נשיקה הכי ארוכה שהיתה לנו עד כה.

"אוח איך הייתי מת לעשות אותך עכשיו"שון אמר ואני בתגובה פיהקתי ואז עניתי"אתה יכול להמשיך לרצות"ובדיוק המילים של עומרי

חדרו לי לראש שוב ששון לא יחכה לי עוד הרבה זמן..

"מה קרה?"הוא שאל ואני עניתי שכלום.

שון:"נו רואים שעובר עלייך משהו,דברי אם לא אני אתחיל בדיגדוגים"הסתכלתי על שון,על היופי שלו חשבתי על כמה כיף לי

שיש לי אותו ושהוא אוהב אותי,הייתי בעולם אחר משלי,בבועה משלי ולפתע יצאתי ממנה כששון התחיל לדגדג אותי במים,צחקתי

עד דמעות וביקשתי שיפסיק הוא עצר לרגע ואמר שהוא מפסיק לגמרי רק אם אני אספר לו מה עובר עליי.

שון:"נו!"

אני:"אבל שון אני לא רוצה להרוס לנו"

שון:"שום דבר לא יהרוס העיקר שאת איתי,פה"

אני:"פשוט..אני..אני באמת שרוצה לעשות את הפעם הראשונה שלי איתך ואני בטוחה שהיא תיהיה איתך,

אני רוצה שזה כבר יקרה אבל משהו מונע ממני לעשות את זה,אני אוהבת אותך ואני בטוחה כבר שאתה אותי,אני שמחה

איתך,אני מרגישה שאני עטופת אהבה איתך ומוגנת כל כך אבל אני לא יודעת למה אני עדיין לא מסוגלת,אני.."הוא עצר אותי ע"י כך

שהוא שם את שתי אצבעותיו על שפתיי שדמעות כמעט זלגו מעיניי.

שון:"זה בסדר סטפ' את לא צריכה לשכב איתי בתוך חובה אני רוצה שזה יבוא ממך שתחליטי את מתי הגיע הזמן,גם

כדי שלא תאשימי אותי אח"כ בכלום"הוא צחק מעט והמשיך את דבריו"אני אוהב אותך ועוד יותר את הכנות שלך..אני מבטיח לך

שאני לא אאכזב אותך [בליבו הוא אמר שוב]ואני אחכה לך כמה זמן שצריך"אחרי שהוא אמר זאת הוא קצת השפיל את מבטו למטה וגם את עיניו,

הוא הבין למה בגלל אותו מקרה עם רותם אבל אני חשבתי אחרת,מיד קפצתי עליו בחיבוק והרבה נשיקות,לאט לאט בין הנשיקות

הידיים שלנו התחילו לטייל בגופינו,אני מחבקת אותו בצווארו והוא בנתיים מנסה לפתוח את החזייה שלי,המשכנו להתנשק ואז אני פתחתי לו

את הכפתורים בג'ינס והוא הוריד לעצמו לבד את החולצה ואז נדהמתי לפתע לראות איך הגוף שלו התפתח.

שון:"מה יש לך?"

אני:"שון ממתי אתה ככה?"

שון:"אהה אני רואה מישהי נדלקה עליי"

אני:"עוד ממזמן"התקרבתי אליו ונישקתי אותו ולאט לאט יצאנו מהאגם בהליכה אחורנית עם נשיקות קטנות,נשכבנו על החול שהוא עליי

ואז הוא לקח את ידיי ושם אותם בכיוון המותניים שלו,קצה תחילה של הג'ינס,ניסיתי להוריד לו את הג'ינס אבל כנראה בגלל שהוא היה רטוב

אז היה לי קשה אז שון קם והוריד מעליו את הגינס ואז לשכב עליי,כשהוא נשכב אליי התחלנו להתנשק צרפתית ואז השפתיים שלו ירדו לכיוון

הצוואר,החזה ושם הוא נשאר ולפתע הרגשתי איך הוא לאט לאט ביד חופן שד אחד שלי וביד השניה יורד יותר ויותר למטה,הוא הכניס

את ידיו מתחת לתחתונים,נגע שם המון זמן ואז החליט שהוא מוריד לי את התחתונים,אחרי שהוא זרק את התחתונים שלי לכיוון הג'ינס שלו

התחלנו להתנשק שוב אבל בקצב מסעיר,הוא המשיך לנשק אותי ובאותו זמנית גם להוריד לעצמו את התחתונים,הבנתי לאן הוא זורם

אמרתי לעצמי בלב"אבל רק עד לפני עשר דק' רבע שעה הוא אמר שהוא יחכה,החלטתי לזרום ולחכות לרגע שהוא ירצה לחדור לתוכי ואז להפסיק אותו.

התהפכנו הפעם אני הייתי מעליו,ואז החלטתי שאני רוצה לנסות לרדת שוב,עם חיוך זדוני ירדתי למטה עד שהגעתי לאיבר המין שלו,

בהתחלה זה היה לי שוב מוזר ואת האמת שגם נגעלתי אבל ראיתי ששון אוהב את זה אז לא רציתי לאכזב אותו,סגרתי עיניים והכנסי מעט

מאיברו לפי כמה פעמים וכדי לעשות הפסקה מזה קצת עברתי את איברו על גופי בקטנה ואז סגרתי שוב את עיניי והכנסתי הכל,ואז קמתי מעליו

ורצתי למים,הוא רץ אחרי וכשהוא הגיע אליי אמרתי לו שאני עדיין לא רוצה לעשות כלום כשאני יהיה מוכנה לשכב איתו הוא ידע,הוא הסכים איתי

ואמר שהוא בכלל לא רצה לשכב איתי עכשיו אלא שהוא סתם היה חרמן,יצאנו החוצה התלבשנו שון ידע שזה מה שיקרה אז הוא הביא איתו בגדים להחלפה

ואז אכלנו כארוחת בוקר את מה ששון קנה בסופר,באמצע הארוחה הסתכלתי על הפלאפון ושמתי לב שהשעה כבר תשע,אני ושון ממש נלחצנו,

אספנו את הדברים ונכנסו לאוטו,נסענו מהר והגענו בתשע ועשרים לביה"ס למזלנו שהיה שיחה של כל השכבה עם המנהלת באולם הספורט שלנו.

שני הסתכלה עליי ועל שון כמה פעמים וראתה שאנחנו מחליפים מבטים עם חיוך צנוע"אוקי מה קרה בין שניכם שאנחנו לא יודעות?"היא שאלה בסקרנות.

"לא משהו מיוחד"עניתי.

נופר:"כן בטח אז למה את מחייכת כמו אידיוטית?"

שני:"עוד חמש דק' מסיימים את ההרצאה הדפוקה הזאת ואין חסר לך שאת לא מספרת לנו מה קרה"

מאי:"למה הרצאה דפוקה?חשוב שנדע מה העישון והסמים עושים לנו"היא הסתכלה עליי.

אני:"כן אפשר לעזור לך?להזכירך שלא עשינתי המון המון זמן אז צ'או,אוי אתן יודעות מי ביקשה לדבר איתי בהפסקה הבאה?"

שני:"מי?"

אני:"רותם"

נופר:"לאא,ומה היא רוצה ממך?"

אני:"מאיפה לי"

מאי:"ואת תלכי לדבר איתה?"

אני:"נראה לי,אני חושבת..מזה משנה נראה רק מה היא רוצה"

שני:"מקסימום שון יפרק אותה אם צריך"התחלתי לצחוק לדבריה של שני.

שני:"מה?"

אני:"לא כלום,אוי למישהי יש פלאפון"

נופר:"כן לי..אממ זה SMS"

אני:"ממי?"

נופר:"נו מי עוד יכול להיות?"

שני:"ג'וני שלה"

מאי:"מה..מה הוא שלח"

אני:"הוו יפה שלי אני אוהב אותך היה מקסים אתמול"

נופר:"איך ידעת?"
אני:"מה באמת?"
נופר:"לא..הוא כתב שהוא אוהב אותי הכי בעולם ושהמנהלת גורמת לו לישון"

שני:"ייבוש ייבוש איזה יבוש"

אני:"אוי שתקי"

..:"טוב אני מקווה שמה שאמרתי וסיפרתי הפנמתם כי חשוב מאוד שהדור הזה יהיה נקי,וילדים

חביבים שלי אם ידוע לכם על מקרה כזה זו לא בושה וזו לא הלשנה כמו שחלקכם חושבים לבוא ולספר לנו

להפך אתם רק תתגאו בזה אח"כ שהצלתם את חבריכם,זהו אתם משוחררים,נא לצאת בלי רעש ישנם עוד כיתות שלומדות"

גיא:"אוח סוף סוף הזקנה השמנה סיימה לדבר"הוא אמר,ניגש אל מאי ונישק אותה.

שון:"טוב ייאלה היא שחררה אותנו ואתם נשארים לי פה כמו פוץ,ייאלה בואו לגן,ביוחד את בייבי"הוא קרץ לי.

אני:"אני לא יכולה"

שון:"למה?"
אני:"אני אספר לך אח"כ ביי"נישקתי אותו בלחי ורצתי לכיתה שלי.

שני:"ייאלה בואו לגן,אל תדאג שון אנחנו נספר לך לאן היא הלכה"כולם התחילו ללכת לכיוון הגן ומאי לפתע עצרה את שון באחיזה

זרועו וחיכתה שכולם יתקדמו מעט כדי שהיא תוכל לדבר איתו"

שון:"מה קורה מאיצ'"

מאי:"סבבה,שון תשמע יש מצב אנחנו נפגשים היום לדבר?"
שון:"מה בעיות עם גיא"היא התלבטה אם להגיד לו כן ויוריד את הדאגות מראשו או לומר לו לא מדובר בחברה שלך,לבסוף היא

החליטה לומר שכן,יש לה בעיות עם גיא,הם קבעו שהם ידברו בהפסקה של לפני החזרות להצגה.

 

דורתי':"אדם!"

אדם:"היי אמא"

דורתי':"אני ממש מופתעת"

אדם:"כן..סליחה שלא יצא לי לבוא לבקר אותך פשוט הייתי עסוק"

דורתי':"זה בסדר כל עוד אבא שלך מארח לי חברה קטנה אתה יודע"היא צבטה אותו בלחי.

אדם:"אחח אמא די,אל תקראי לו לידי אבא תראי זה לא משחקי אגו או משהו אבל הוא לא יכול בן לילה להיות אבא

שלי אומנם הוא אבי הביולוגי אבל לא יודעת אני לא מרגיש מוכן לכנות אותו בתואר הזה אבא"

דורתי':"אוקי..קרה משהו?"

אדם:"לא"

דורתי':"אוקי"היא חייכה והמשיכה לשאול עליו על ג'ון,סטפני ובכללי מה קורה בבית.

אדם:"אמא את יודעת שאנחנו..טסים?"

דורתי':"כן"היא השפילה את מבטה ארצה,אדם בתגובה ליטף את שיערה הארון והחלק.

אדם:"אל תדאגי אני מבטיח לך שאני אכתוב לך כל הזמן"

דורתי':"אוקי ותקנה לי מתנה"

אדם:"ברור"

דורתי':"רוצה עוגיות?"

אדם:"לא תודה"

דורתי':"אדם חמוד,אני שמחה שבאת לבקר אותי אבל אני לא מוכנה שזה יהיה על חשבון הלימודים שלך"

אדם:"איזו אמא אמיתית"

דורתי':"מה?"היא גיחחה.

אדם:"מתי את יוצאת מפה?"

דורתי':"אבא לא אמר לך?"

אדם:"לא"

דורת'י:"עוד חצי שנה"

אדם:"את תיראי זה יעבור מהר"

דורתי':"אני מקווה"

אדם:"אוי נו אמא אל תתעצבי,את האישה הכי חזקה שאני מכיר"

דורתי':"תודה חמוד פשוט זה הדחף הזה שלא עוזב אותך שלא מרפה ממך אפילו לרגע"

אדם:"על מה את מדברת?"
דורתי':"נראה לך שטוב לי פה?אני רוצה לחזור הביתה להיות עם אבא שלך ולפנק אותך ואת סטפני רוז בכל זמן שיתאפשר לי"

אדם צחק לרגע ואז ענה"את לא תוכלי לפנק רק אותי ואת אחותי"

דורתי':"מה זאת אומרת ברור שכן אני רק מחכה שהחצי שנה הזאת תעבור במהרה"אדם אנה שוב עם חיוך קטן,

אדם:"הדודה וג'ון אימצו ילדה קטנה"

דורתי':"באמת?"היא נשמעה מופתעת לחלוטין.

אדם:"כן כן מה שאת שומעת,לכן את לא תוכלי לפנק רק אותי ואת סטפ' אלא גם אותה,היא באמת חמודה הקטנה הזאת"

דורתי':"אבל איך זה שג'ון החליט לאמץ פתאום ילדה?רגע בת כמה היא בכלל כמוכם?"
אדם:"מה את לא מקשיבה?כבר הזכרתי שהיא קטנה היא בת שנתיים וקצת לא יודע בדיוק,לא יודע למה ג'ון החליט

פתאום לאמץ אותה,רק מה שאני כן יודע שהיא פשוט התאהבה באחותי"

דורתי':"ילדה שלי..אף אחד לא יכול לעמוד בקסם שלה"

אדם:"טוב אמא"הוא נשק לה על הלחי והמשיך את משפטו"אני חייב לזוז לביה"ס לפני שיהרגו אותי"

דורתי':"טוב,ואני רוצה לראות ציונים טובים אל תשכח אני חוזרת בעוד חצי שנה מתי שאתם מקבלים את התעודה של החצי

הסימסטר ואני רוצה לראות ציונים טובים אחרת אתה תיהיה מרותק לכל החיים"

אדם:"א-מא"הוא חייך ויצא מהתא.

 

נטע:"מה אני לא מבינה אותך תחזרי על מה שאמרת שוב!"

רותם:"נטע חמודה את צריכה ללכת לעשות בדיקת שמיעה,דחוף"

נטע:"מה עובר עלייך"היא שינתה את הטון דיבור שלה.

רותם:"מותק אלף תשני את הטון שלך מהר אחרת את יודעת מה אני יכולה בשניה לעשות במיוחד לך,

בית את יודעת טוב מאוד שאני שונאת לחזור על דברים פעמים אז תנקי את האוזנים שלך לפני

שאת מדברת איתי,אני אמרתי שאני הולכת להשלים עם הפרחה"

נטע:"מההה?"

רותם:"שוב?"

נטע:"לא אבל למה?מה קרה פתאום?אחרי מה שהיא עשתה לך?שחכת שהיא גנבה לך את החבר?"

רותם:"אוח טיפשה,תמיד אני צריכה להסביר לך הכל,אין מוח את לא יכולה להפעיל אותו קצת,אוץ סליחה

שחכתי אין לך מוח כמה מצטער,ברור שלא שחכתי מה שהיא עשתה לי טיפשה מה נראה לך

שאני ישתוק לה על זה שאני ימשיך את החיים כאלו כלום לא קרה?להפך אני אתחבר אליה

אגיד לה שנמאס לי מכל הויכוחים האלו שאני רוצה שנשלים,אנחנו ניהיה חברות הכי טובות שבעולם ואז

אני יחזיר לה בגדול,זה יבוא לה בבום,היא תצטער על הרגע הזה שהיא הכירה אותי ושהיא רצתה להיות חברה של אחת כמוני"רותם חייכה חיוך ממש גדול,

חיוך מלא אושר רק שהאושר הזה הוא זדוני.

נטע:"גדול!!אבל רגע לא הבנתי מה יבוא לה בבום"רותם במהרה הורידה את החיוך וגילגלה עיניים ואמרה"כשהיא תדע שאני

בהיריון מהחבר שלה".

נטע:"אההה,עדיין לא הבנתי"

רותם:"לא משנה אני אסביר לך אח"כ,טוב תלכי מפה היא תכף מגיעה אני לא רוצה שהיא תראה

אותנו ביחד"

 

הלכתי מהר,הגברתי את המהירות שלי אבל אז לרגע הורדתי במהרה את המהירות הלכתי כמעט באיטיות רבה,

חשבתי על כך למה אני צריכה למהר בשבילה אחרי כל מה שהיא עשתה,היא עוד תחשוב שהשיחה הזאת חשובה לי.

כשהגעתי לכיתה ראיתי אותה יושבת בשולחן שלי משחקת פעם אחת בשיער ופעם אחת מסתכלת על הציפורנים,ניגשתי

אליה עם חיוך מאולץ ואז היא חייכה גם ואמרה כנראה באילוץ"סטפני"

אני:"מה רצית?"שאלתי בתוקפנות ויש על השולחן.

רותם:"למה בעצבים באתי לעשות שלום"

אני:"מה?"רותם אמרה בליבה"אוח עוד פוסטמה"

רותם:"שלום שלום כאלו באתי להשלים איתך"

אני:"אהה אוקי..למה לך?"
רותם:"סתם פשוט נמאס לי מזה כבר,אני לא רוצה לריב איתך יותר ועוד על בן!את מבינה

אנחנו רבנו כל הזמן רק בגלל איזה בן מטומטם"היא התחילה לצחוק בקולי קולות עד שעצרתי אותה ואמרתי

"תשמעי רותם,את רבת איתי,ושון הוא לא מטומטם,אם באת להשמיץ את החבר שלי אז אין לנו בשביל מה להשלים"

רותם:"חלילה שאני אשמית אותו?נראה לך?תיראי אומנם אני עדיין אוהבת את שון אבל זו לא סיבה

לחפש לי אויבות לא?אני מכבדת את ההחלטה של שון אם הוא בחר בך אני מקווה שיהיה לו כל טוב"

אני:"אוקי"

רותם:"באמת סטפנו'ש אני באמת שרק רוצה להשלים איתך,האמת היא שאני גם לא רוצה להתעצבן יותר

ידעת שעצבים גורמים לקמטים?אז אני גם לא רוצה להראות זקנה בגילי הכל כך צעיר,יש בפניי עוד חיים ארוכים

וגם לא שסיפרתי את זה למישהו את הראשונה שתדעי אבל אני מתחילה לצאת עם מישהו כדי לשכוח את שון"

אני:"באמת?את ממש חתיכת נצלנית,את מנצלת בחור תמים שבטח אוהב אותך רק כדי לשכוח את שון כמה אופייני למשפחת שוורץ"

רותם:"לא לא את טועה אני דווקא ממש מחבבת אותו,הוא נאה,גובה,שרירי,מקסים ממש חלום של כל נערה

הוא אפילו עובד איתי"

אני:"אה חזרת לדגמן?"

רותם:"לא ידעת?אני ואדם נדגמן קולקציה חדשה של לבנים"

אני:"טוב בהצלחה"

רותם:"אז חברות?"

אני:"אוקי..אה ואם את רוצה תבואי מחר לים,אני ושון חוגגים את היום הולדת שלנו שם"רותם חיבקה אותי,נישקה ואמרה לי אלפי תודות,

כשיצאתי מהכיתה לכיוון הקיפטריה ואז לגן רותם נשפה לרווחה,ניקתה את עצמה"מחיידקים"שלי.

 

שון:"בואנה בנאדם מה עבר עלייך"

ג'ונתן:"מכונת גילוח"

גיא:"אבל למה,השיער הארוך כל כך התאים לך"

ג'ונתן:"די אתם נשמעים כמו שתי כוסיות"

שון:"למה?אני דווקא חושב שזה מתאים לך"

ג'ונתן:"תודה גבר"

נופר:"נו אז מה ספר איפה אתה וסטפני הייתם בבוקר?מה אתה חושב שלא שמנו לב

שלא הגעתם וכשהגעתם באתם ביחד!"היא הרימה לו גבות.

ג'ונתן:"נופר תרדי ממנו,זה עניין שלו ושל סטפ'"

נופר:"לא רוצה ג'ונתן,אם שון לא רוצה לדבר על זה אז הוא לא ידבר"

מאי:"אוח עזבי אותם,בנים אי אפשר להבין אותם,בואי נלך לחפש את אדם"

נופר:"אדם?מה לנו ולו"

מאי:"פשוט בואי"

נופר:"טוב נדבר אח"כ,ביי יפיפיות"ג'ונתן נשך את השפה התחתונה שלו,הוא חשב שאם היא לא היתה חברה

שלו הוא מזמן היה עושה לה משהו,הוא שונא שיורדים עליה ובמיוחד שמשווים אותו לנקבה.

ג'ונתן:"נוו"

שון:"מה נו?"

ג'ונתן:"ספר ספר מה היה?נו היה משהו בטוח ייאלה ספר"הוא טפח על גבו של שון וצחק.

שון:"לא עזוב אח"כ אני אקבל על הראש מסטפ'"

ג'ונתן:"בואנה איזה אגואיסט נהיית"שון צחק על מה שג'ונתן אמר וענה"בואנה אתה בכלל יודע מה זה אגואיסט,

זה אחד שחושב רק על עצמו,שרואה את עצמו בראש העדיפויות,מה הקשר בין מה שקרה לאגואיסטיות?"ג'ונתן חשב לעצמו

הנה שון מתחיל עם החפירות שלו ואז גם הוא ענה לו"אההה אז כן קרה משהו איזה ממזר אתה אחי באמא שלי,

נו אתה אומר בעצמך שאתה אגואיסט אתה שומר לעצמך את מה שקרה ולא מספר לי ולגיא שאנחנו כמו אחים בשבילך"

גיא:"כן מה.."

שון:"גיא שתוק"שון לבסוף נכנע למניפולציות של ג'ונתן וסיפר כמעט את כל מה שקרה בבוקר.

ג'ונתן:"ווואו אם זה היה בדיוק ככה אז בטח סטפני לביאה במיטה"הוא צחק.

שון:"ג'ונתן שמור על הפה שלך ביקשת שאני אספר סיפרתי אז אל תרד על חברה שלי כי זה לא יגמר בטוב"

ג'ונתן:"הווו מישהו פה הופך להיות ערס צעצוע אה?אתה צריך לעבוד על זה יותר"

גיא:"ג'וני מה קרה מותק?קמת על רגל שמאל הבוקר?"

שון:"גיא סתום אל תתערב,תגיד מה אתה מחזיק מעצמך ג'ונתן אתה חתיכת אפס לידי,מי אתה שאתה מרשה

לעצמך להעליב את חברה שלי?"

גיא:"חברים טוב תפסיקו זה יגמר במכות נו"

ג'ונתן:"תגיד בנאדם אי אפשר עכשיו גם לצחוק איתך יותר?מה כבר הבחורה הזאת שלך מכניסה לך לראש?

מה יש לך כולה נתתי לה מחמאה זה לא שקיללתי אותה"

שון:"ג'ונתן כדי שתשמור על הפה שלך"ג'ונתן צחק ואז ענה עם טיפת צחוק במילותיו,

ג'ונתן:"למה מה תעשה לי?לך לך תקרא לאמא תגיד לה שאני מעליב אותך"

שון:"חבל אתה סתם מושך יותר ויותר את החוט,תפסיק להתגרות זה כבר נהפך להיות תחביב אצלך אני.."הוא לא הספיק

לסיים את המשפט והרגיש איך הוא נופל ארצה מהבוקס לבטן שקיבל מג'ונתן,"ככה אתה רוצה אין בעיות,רק אל תשכח

אני לא מרחם"הוא קם ובכל הכח רץ לעבר ג'ונתן ודחף אותו עם כל הגוף לכיוון בטנו.

גיא ניסה להפריד בינהם אך במקום להפריד הוא קיבל קיבל מכות בטעות,הוא החליט שהוא הולך לקרוא לבנות,הוא קפץ מעל החומה

ורץ הישר לדשא שליד בניין י' וקרא לנופר ומאי להפריד בין ג'ונתן לשון.

 

אני:"תביא לי תפוזים בבקשה"ביקשתי ונתתי למוכר את הכסף.

..:"בבקשה,חכי אני שניה מביא לך את העודף"

אני:"זה בסדר תשאיר לך טיפ"

..:"תודה"הוא חייך,הסתובבתי ללכת ואז ראיתי את יוני.

אני:"היי יוני"הייתי צריכה להרים את קצות האצבעות כדי לתת לו נשיקה על הלחי.

יוני:"מה קורה?"

אני:"בסדר,כרגיל,למה אתה לא בא אליי יותר,נועה מתגעגעת"

יוני:"לא יודע לא יוצא,עובד"

אני:"אהה באמת?במה?"לחתי שלוק מהתפוזים שלי.

יוני:"מלצרות"

אני:"אה אוקי בהצלחה"

יוני:"אני מנהלת משמרת ואנחנו מחפשים מלצריות אז אם תרצי את יודעת למי לפנות"

אני:"אוקי טנקס"

יוני:"אין בעד מה מלכה שלי"

אני:"מה?לא חשוב תגיד רוצה לבוא אליי היום?"

יוני:"מתי?פשוט יודעת עובד"

אני:"אחרי העבודה מתאים לך?"

יוני:"אבל זה בלילה מאוחר"

אני:"עד כמה מאוחר?"

יוני:"אחרי עשר ככה תלוי"

אני:"אה זה בסדר רק תצלצל לפני אולי נלך לטיול לילי"

יוני:"בכיף"

אני:"טוב אתה בא?"

יוני:"לאן"

אני:"מה לאן?גן!"

יוני:"ייאלה,רק שהחבר שלך לא יקנא,הוא מתנהג כמו תינוק אין כח לזה"

אני:"זה בסדר ייאלה בוא"עלינו על החומה וראינו את שון וג'ונתן הולכים מכות,נידהמתי מהם,הייתי בשוק טוטלי.

אני:"יוני תעזור לי להפריד בינהם"כששון שמע אני נמצאת בגן הוא מיד הפסיק לתת לג'ונתן מכות,בלע רוק והסתכל עליי.

אני:"שון מה הולך פה לכל הרוחות?"

שון:"כלום הוא התחיל"

אני:"נו מה אתם ילדים קטנים עכשיו תריבו מי התחיל,תבקשו סליחה מיד אחד מהשני"

שון:"אני לא מבקש אם היית שומעת מה הוא אמר עליך"

אני:"מעניין לי את התחת,ג'ונתן הוא החבר הכי טוב שלך,תבקש ממנו מיד סליחה וגם אתה ג'ונתן"

שון:"אני לא מבקש ממנו שום סליחה"

ג'ונתן:"טוב ייאלה בנאדם בוא נודה שטעינו,סליחה,מצטער שהרבצתי לך"

שון:"גם אני"הם התחבקו ולחצו ידים.

אחרי שכולם נרגעו ישבנו בספסלים אני סימתי כבר את התפוזים,ורק אז גיא מאי ונופר הגיעו עם אדם.

נופר:"תגידו לי איפה הראש שלכם?מה אתם רבים ועוד פה?אם המנהלת תגלה שהמקום הזה עוד קיים אם תרצח אותנו דפוקים"

שון:"זה בסדר נופר השלמנו כבר"

נופר:"את מי זה מענין אם השלמתם בכלל,זה המקום היחיד שאנחנו יכולים לבוא אליו,שהוא רק שלנו ואתם רבים פה,

מצידי תלכו למחששה אם אתם רוצים תריבו שם"

אני:"די נופר נו"

אדם:"סטפ' שחכתי לומר לך אבל אבא שלך חיפש אותך על הבוקר,ואת צריכה לקחת את נועה היום מהגן"

אני:"אהה אוקי"

אני:"טוב אני צריכה לחזור לכיתה שחכתי שם משהו,שון אתה יכול לבוא איתי?"

שון:"כן רק רגע"יצאנו ביחד מהגן לכיוון הכיתה שלי ובדרך סיפרתי לשון שבדרך לקפיטריה פגשתי את המורה לתאטרון

ואמרתי לה שאני לא רוצה להשתתף יותר בהצגה,בהתחלה היא לא נתנה לי לצאת מזה אבל סיפרתי לה שבאותו יום של ההצגה

אני יהיה בבדיקות בבית חולים כל היום,שון שאל למה אבל יצאתי מההצגה שהיתה לי כל כך חשובה ועניתי לו שבשבילו יצאתי,

כי אני לא רוצה שהוא יקנא ביוני,שון ממש שמח שעשיתי את זה בשבילו וביקש סליחה גם על זה שהייתי צריכה לוותר על התפקיד

שלי בשבילו.כשהגענו לכיתה שלי בדיוק נשמע צילצול לחזור לכיתות.

אני:"אוף רציתי להיות איתך קצת"

שון:"לא נורא,תגידי מה את לובשת מחר בערב?"

אני:"לא יודעת לא תכננתי משהו מיוחד"

שון:"טוב אז אני בא איתך לקחת את נועה מהגן ומשם אנחנו נוסעים לקניון לקנות לך שמלה יפה"

אני:"אבל שון אין עליי כסף"

שון:"נו בשביל מה יש את שון?"

אני:"לא נו..לא רוצה"

שון:"שתקי,יודעת מה זו תיהיה מתנת היומולדת שלך סבבה?"

אני:"טוב"זה היה טוב מאולץ,הלכתי לשבת במקומי שון חזר לכיתה שלנו,הנבות גם חזרו לכיתה

והתחיל שיעור במתמטיקה,המורה נתנה לכולם פתקים שבו כתוב לאן כל אחד משובץ ליחידות בגרות במתמטיקה,אני שובצתי

לארבע יחידות מתמטיקה.

אני:"אממ כמה אתן?"

נופר:"אני ארבע,באסה"

מאי:"חמש"

אני:"מההה טוב זה היה צפוי את עם המוח שלך,תתרמי לי קצת"

מאי:"אמרתי לכן להשקיע כל הזמן,לא הקשבתן לי עכשיו נתקעתם בארבע"

נופר:"אנחנו נעלה את תראי,נכון סטפני מותק"

אני:"ברור"לא הבנתי מה הבעיות שלהם ארבע יחידות זה סבבה לגמרי,זה באמצע אפשר עדין להתקבל לאוניברסיטה אח"כ.

אני:"איזה שיעור יש אח"כ?"

מאי:"עוד שיעור מת' ואז ספרות"

אני:"וזהו?"

מאי:"כן אבל יש למי שרוצה תגבור בלשון"

אני:"לא צריכה"

נופר:"למה את ממהרת לאנשהו?"

אני:"כן,שון לוקח אותי לקנות שמלה למחר בערב,אתן באות מחר נכון?"

נופר:"לא"

אני:"מה למה?"

נופר:"סתם לא מתחשק לי"

אני:"נו אבל נופי"

נופר:"נראה לך שנפספס את היום הולדת של החברה הכי טובה שלנו?דפוקה"

אני:"אוף אני לא יודעת מה לקנות לשון ליום הולדת"

נופר:"פשוט מאוד תתני לו את המתנה המושלמת שהוא מחכה לה"

מאי:"מה?"
אני:"נו לא הבנת היא רוצה שאני אשכב איתו,לא נופר לא"

מאי:"נופר באמת תפסיקי להציק לה בקשר לזה,היא תעשה את זה כשהיא תרצה אח"כ כל החיים היא תתחרט

על כך אם זה לא בא מרצונה"

אני:"טוב תסתובבו המורה מתקרבת"הן הסתובבו והמורה לא תפסה אותנו מדברות והמשכנו הלאה בשיעור,

השיעור במת' עבר וגם שיעור ספרות.

אני:"טוב בננות אני זזתי עם שון לנועה ואז לקניון,אה אם יש לכן רעיונות מה אני יכולה לקנות לו

תשלחו לי SMS"

נופר:"סבבה צ'או סקסית"נתתי נשיקה לכל אחת על הלחי וחיכיתי לשון בדשא,מאי חזרה לרגע וביקשה

שאני אמסור לשון שהיא תבוא אליו אחה"צ כי היא לא יכלה לחכות לו,חשבתי לעצמי הם בטח מתכננים משהו ליום הולדת.

שון:"מה..מחכה פה הרבה?"

אני:"לא"

שון:"טוב אז זזנו?"

אני:"יאפ"הוא הושיט לי יד ואז קמתי מהדשא,הלכנו לכיוון האוטו שלו וזרקנו את התיקים מאחור ואספנו את נועה מהגן,

ונסענו מהגן הישר לקניון ושם מדדתי מלא שמלות אבל לא אהבתי אף אחת עלי חשבתי לעצמי שיש לי מזל

שיש לי חבר שאוהב קניות אחרת אף אחד אחר לא היה סובל אותי.

שון:"אוי שחכתי אני זז שניה לחנות בגדים גברים ההיא למעלה לראות אם קיבלתי את העבודה"

אני:"אוקי ושון תזכור אם לא קיבלת את העבודה הזאת ביג דיל זה לא סוף העולם"

שון:"כן כן למה את חושבת שלא יקבלו את חבר שלך?אין מצב כזה"חשבתי לעצמי בלב"ואני עוד חשבתי שיש לו ביטחון עצמי נכון

שצריך לדבר איתו"שון הלך לכיוון המעלית לחץ על הכפתור חיכה וחיכה השניות של ההמתנה למעלית נראו לו

כמו שעות גורליות,הוא וויתר ועלה מהר במדרגות.

..:"הוו שון נכון?"

שון:"כן"

..:"חשבנו שלא תגיע כבר כי חיכנו לך מאותו יום של הראיון,כבר חשבנו שצריך לקחת מישהו חדש"

שון:"מה זה אומר שהתקבלתי?"

..:"כן,מחר זה היום הראשון שלך"

שון:"שיט"

..:"תשמע חמודיל'ה יש עוד הרבה שרוצים לקבל את העבודה שלך אני בשניה יכול להרים את הטלפון הזה"

שון:"לא פשוט תבין אני לא יכול להתחיל בשבת?פשוט מחר יש לי יום הולדת"

..:"אה ברור אוקי אני מבין,טוב זה יום הולדת מי אני שיהרוס לך זה בסדר תתחיל ביום שבת"

שון:"אחלה תודה גבר,אגב איך קוראים לך?"

..:"עומרי"

שון:"אחלה אני שון"

עומרי:"כן אני יודע,טוב אני צריך לסגור פה אז.."

שון:"אה כן במילא אני צריך לרוץ לחנות אחרת,חברה אתה יודע.."

עומרי:"כן כן ברור"

 

אני:"כמה זמן?נו התקבלת?"

שון:"יש לך פה שוקולדים במקרה?"

נועה:"כן כן אני רוצה שוקולד"

אני:"מה לא קיבלו אותך,שניה נועה"

שון:"נראה לך?אמרתי לך שיקבלו אותי"

אני:"יאא שון אני כל כך שמחה בשבילך"קפצתי עליו עם חיבוק כשיש לי מלא שמלות על הידיים,ואז גם נועה הצטרפה לחיבוק

רק שזה נראה ממש מצחיק כמו הורים וילדה קטנה שנינו התחבקנו והיא הגיעה בקושי לקרסוליים של שון.

שון:"טוב בואו לא נסחף,טוב מה בחרת?"

אני:"את זה"הראתי לו שמלה לבנה ממש יפה שמתאימה גם לאירוע וגם לים.

אני:"יודע מה כדי שתראה כמה שזה יפה אני שניה הולכת למדוד אותה שוב"כשיצאתי שון הסמיק וכיסה לנועה את העיניים.

נועה:"לא לא נו גם אני רוצה לראות"שון הורידה מעל עינייה את ידיו ואז נועה אמרה בקול"ווווואו"

אני:"מה לא יפה?"

שון:"יפה..יפה מאוד,אבל אני לא קונה לך אותה"

אני:"מה למה?היא יקרה מדי?"

שון:"לא דווקא ממש לא,פשוט היא לבנה את תכנסי לים יראו לך הכל,לבן נהפך לשקוף במים"

אני:"נו אבל שון זה ים ואני אוהבת אותה מאוד"

נועה:"גם אני רוצה לבוא לים"

שון:"טוב אוקי אבל אם בנים מציקים לך אני לא עוזר לך"

נועה:"גם אני רוצה לבוא לים"

אני:"לא צריך יש גיא ג'ונתן אדם ויוני"

שון:"חחח לא מצחיק,טוב ייאלה אני צריך עוד להספיק לעשות משהו"

נועה:"אבל גם אני רוצה לבוא לים"

אני:"טוב,את תבואי את תבואי"החלפתי במהירות בגדים שון בנתיים שילם על השמלה ויצאנו מהחנות,נסענו לביתי נפרדנו בנשיקה

כל הנסיעה נועה לא סתמה את הפה היא כל הזמן אמרה "אני נוסעת לים ואתם לא"היא אפילו צעקה לאנשים שעמדו מכונית לידו ברמזור

שהיא נוסעת לים והם לא.אחרי ששון הוריד אותי ואת נועה הוא נסע במהירות שוב לחנות התכשיטים וסוף סוף לקח את השרשרת

שהוא קנה לי ולו ממזמן.


אני אהבתי את הפרק הזה קצת,מעניין מה אתם

ניסיתי קצת להאריך את הפרק,תכתבו בתגובות אם אהבתם.

נכתב על ידי סטפ' .. , 28/7/2008 20:40  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



15,026
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסטפ' .. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סטפ' .. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)