לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Life , My Story



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008


מרינה: קרייאה ראשונה לד"ר ז'פויון , היא קראה מהמיקרפון לד"ר , בקול לחוץ
ד"ר : כן ? מה עניין ? , את נישמעת לחוצה ,הוא אמר  קול מודאג ואכפתי
מרינה: היא היסתכלה על על הבחור הצעיר שהיתבונן באה , הוא הייה בשנות ה 20 לחייו , והיא ? הייתה בשנות ה40 לחייה , היא ניערה את ראשה  בחוזקה, ד"ר בחדר 1 יולדת גיברת מיה ז'ופן
ד"ר : א..אבל לפי החישובים  היא הייתה צריכה ללדת בעוד , הוא היסתכל על המיסמכים , בעוד שבוע מהיום
מרינה:לידה מוקדמת ד"ר
הוא לקח את ידה , מרינה , כאשר הוא אמר את שמה בקול חלש ומתוק , בבקשה תיקראי לי דון
מרינה: א..א..דון
היא הישתחרה מאחיזתו
מרינה:אסור לנו ! לא כאן , היא אמרה בקול חלש

דון : למה ? , למה את מיתנגדת כל כך ? 
מרינה:כ..כיי אתה בן 20 ואני 40 !
דון : נו אז מה ? הוא אמר בקול חנוק
מרינה:אתה רואה ?! אתה מיתנהג כמו ילד ! אתה עדיין ילד , עכשיו לך לחדר 1 היא  יולדת ! היא אמרה בקול לחוץ עוד יותר מהקודם
דון הלך ולא היסתובב לאחור להביט באה
מרינה: אני לא מאמינה שעשיתי את זה , אמרה לעצמה , היא נגע בלב שלה שכאב לה , ובלי שתשים לב היא הייתה בחדר מיון עושה ניתוח לב
דון : שלום גיברת ז'ופן
מיה : שלום ד"ר , אפשר לוותר על שלב הדיבורים , אני לא מרגישה טוב !
דון : אא ! כן בטח
מיה : אאא ! תוציא אותו!!1  היא צרחה בחוזקה
דון הוציא תינוקת קטנה ויפיפיה , ענייה היו תכחלת כהשמיים , שיערה היה באיר
דון : מזל טוב על הולדת התינוקת הראשונה שלכם , הוא חייך בערמומיות

מיה : זאת בת ?, יש לי עוד בת  ? , היא אמרה מיתנשפת ומזעיה , לאחר דקה הצחרות חזרו על עצמן
דון : ואינה עוד בת , מזל טוב
פליפ שיחרר את היד של אישתו והיחזיק את התינוקות הראשונה
מיה : איך ניקרא להן ? היא חייה חיוך תמים
פליפ : לזאת , הוא היסתכל על ביתו הנימצאת על ידו 
לזאת ניקרא מריה , הוא חייך לכיון אישתו, שחייכה עליו חזרה
מיה : ולזאת ניקרא , קייסי , היא נשיקה את ביתה על הלחי הקטן
פליפ : קייסי ומריה , שמות מקסים מתוקה .
מיה : אני יודעת , תירא אותן ,הן כל כך יפות , היא חייכה חלשות
דון ניכנס לחדר ,  גיברת ז'ופן ? אנחנו ניצטרך לקחת את התינוקות שלך למעבדה .
מיה : משהו קרה ? , נישמע הקול הלחוץ שלה
דון : לא , מה פתאום , זה פשוט מה שמקובל לעשות אחרי לידה לשקול אותם , ולתת להם לנוח במיטות שלהם , ועם מדברים על לנוח , הוא אמר בקול מתוק , גם את צריכה לנוח
מיה : תודה ד"ר אני הנוח
פליפ : אני התן לך לנוח , אני צריך לחזור לעבודה אבל תיתקשרי מתי שאת מיתעוררת מותק .
מיה : להיתראות יקירי . היא אמרה ונירדמה
דון יצא למיסדרון , לפתע ניכנסה במהירות למיסדרון אחות בשם לילי  היא ניראתה ניסערת ועצובה , דון הביט באה מופתע
לילי : ד"ר ? אנחנו צריכים לבשר לך את זה , אני לא יודעת איך לומר את זה , והיא פרצה בדמעות
דון : משהו קרה ? הוא חיבק אותה
לילי : מ..מרינה , היא מתה , היא ניסתה לבלוע את הדמעות שלה
דון עמד ולא אמר דבר , משתוק , הוא ניסה לשמור על קור רוח אבל לא הצליח
הוא הבין שיותר לא יראה את ענייה הכחולות כהים , את שיערה שתמיד אסוף בקוקו , הוא ניזכר בלילות שהם היו ביחחד
כל החיים שלו איתה רצו לו בראש , הוא הביט בלילי אחותה ,  היא הזכירה לו אותה , היא כל כך דומה לה , הוא הביט עמוק לתוך עינייה הכחולות של אחותה , ונישק אותה .

בנתיים בישראל ~
ד"ר סיימון : מזל טוב גיברת מלכיאל ! נולדו לך תאומות
ליטל : תודה לך דוקטור ! ביזכותך האוצר שלי נולד
אורי : הן מקסימות , ניקי ומייקי (כמו מיייקי מהאי D: כיאלו השם ._. )
ליטל : נסיכות שלי ? היא פנתה לבנותיה , אני תמיד הייה לצידכן , היא חייכה
סימון : גיברת מלכיאל ? את צריכה לנוח
ליטל : אני חייבת דוקטור ?
אורי : כן את חייבת , אני אומר לך את זה בתור רופא , הוא נישק אותה והלך , ליטל נירדמה

כעבור 16 שנה

צרפת , ה4 בינאור
הוא ישב בבית ובכה , אישתו לא בבית , הוא הסיסתכל בתמונה שלה , התמונה הסדוקה , הדלת ניפתחת , אישתו ניכנסת
לילי: די ! אני לא יכולה לסבול את זה !
דון : מה ?
לילי : כמה אפשר להיתאבל עלייה ? אני היתגברתי , והגיע הזמן שגם אתה ! יש לנו ילדים !
 אתה זוכר ? לביתך קוראים טופז ! ולבן שלך תומר ! ניזכרת ?! , היא אמרה בקול  תוקפני מלא דמעות

דון : אני מיצטער ! אני ממש מיצטער לילי , מותק , מה קרה לנו ? הייינו כל כך מאושרים פעם , הוא הצביע על תמונת החתונה שלהם .
לילי : אחותי , זה מה שקרה לנו! 

צרפת , פריז

קייסי : למה אנחנו עושות את זה ? היא שאלה בהיסוס
מריה : כדי שאבא ירד לי מהחיים !
קייסי : אז בוואי נימצא עבודה ! למה  לגנוב ?
מריה : ככה ! אינה הגענו , את יודעת מה לעושת נאכון ? , היא זרקה את הסיגרייה ודרכה עלייה
קייסי : אני מקווה . היא אמרה בהיסוס
קייסי ניכנסה לבנק , היא לבשה ביגדי מעצבים , שימלה עד הבירכים מנופחת , תיסרוקת אלגנטית , שפתון אדום , סומק , נעליי עקב שמתאימות לשימלה , ותכשיטים

בנקאי : בונז'ור במה אפשר לעזור לך גיברתי ?
קייסי : אני רוצה לראות את הכספת שלכם
בנקאי : בוודאי גיבירתי , אבל קודם תעודת זהו בבקשה .
קייסי : אין בעיה אדוני , היא הכינסה יד לתיק והוציא תעודות זהות

שם : ליקה מורמדל
תעודת זהו : 57459824

וכל שאר הפרטים

בנקאי : בואי אחריי גיברת מורמלד .
הם ירדו למטה , היא ראתה שלט שכתוב חדר הכספות
קייסי : זה לא כאן ?
הבנקאי הוציא מהתיק אקדח , וכיוון את קייסי למטה
קייסי : מי אתה ?!
הבנקאי : זה לא משנה , העייקר שאנחנו יודעים מי את , הוא חייך בערומיות

קייסי : ומי אני  ? היא חייכה
הבנקאי : קייסי ז'פיון
'קייסי : יפה יפה , אז אתה כנירא לאונרד
לאונרד : כל הכבוד גביריתי , כנירא שאת לא טיפשה כמו אחותך
קייסי : כמובן , אחת מאיתנו צריכה להיות חכמה
לאונרדו : אז יש לי הצעה בישביל שתייכן
פיתאום ניכנסה לחדר מריה , ששני גברים מחזיקים אותה , הם הושיבה אותה על כיסא
לאונרד : אז תקשיבו טוב למה שאני הולך להגיד לכן



נכתב על ידי , 3/1/2008 13:52  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJast Alax [[[ : אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jast Alax [[[ : ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)