תמיד יצאתי הגיבורה בכל הסיפור, תמיד ידעתי לשמור את כל הכאב בפנים, ואת הדמעות להחזיק חזק ולא להוציא.. ורק כשממש כואב, ואת לגמרי לבד- לדעת לשחרר לאט לאט.. לבד.
ועכשיו? אווף, עכשיו כבר אי אפשר להתגבר, ככמה ששומרים בפנים בסוף נשברים ודומעים.
זו פשוט תקופה רעה, של הרבה ריבים... שונאת ריבים!
*****************************************************************************************************************************************
מצטערת שהפכתי את הבלוג הזה לעצוב ורגשי, פשוט רק כשעצובים מתמלאים ברגשות, שכשכותבים אותם זה משחרר כל כך, כמה טוב שאתם פה...