"על החיים ועל המוות"...

בלוג ראשון, ואחרון?!><

בלוג? מהה זה בעצם?...

יומן אישי שמתפרסם... לאא?!

כנראה שכן, וטוב שכך... נחמד לדעת שישי קוראים רציניים שיכולים לתת לך עצות ולתמוך בך כשאתה צריך, גם אם הם לא יודעים מי אתה...

אז נראה לי שככה יהיה...

_______________________________________________________________________________

"הם גנבו לי אותך, ואת עוד תתגעגעי..." משפט שרשמתי על השולחן של חברה שלי... והדגשתי את המרכאות כדי שהיא תחשוב שזה לקוח מאיזה שיר, ועדיף שלא תדע שזה מה שאני מרגישה כלפייה...

לפני שנה הייית תמימה כל כך! וכל כך ההגדרה לחברה... עכשיו את כמו כולם!!! ואותי? הזנחת...

תקופה ארוכה שלא התייחסת, כי איתם היה  יותר טוב, כי הן יותר מקובלות, והן יוצאות כל ערב להשתגע עד מאוחר...

ועכשיו אתן חבורה, והן משפיעות... ואת מושפעת, והן לוקחות, ואת נלקחת...

נלקחת... ממני!=\

אבל, זה לא כל כך נורא, עד לפני כמה זמן סתם אותה חבורה התנקמה בי, על זה שאולי אני מנסה להשתלב... ובכל זאת מרגישה כל כך שונה, וכל כך מרוחקת... אולי אני לא שייכת?!

אבל לעולם הזה כולם שייכם...

בלי הפרדה!! כולם, אני אתה והוא... אז למה להתנקם?

.. אבל עכשיו הכל מסתדר... הן כבר חברות והן גם סולחות, אבל אני? חברה, אבל זוכרת...

אולי בכלל אני מקנאה?! מקנאה... שיקחו לי את הטובה מכולן, את האחת שהתחברתי אלייה מהרגע הראשון... האחת שאני מכירה נורא מעט זמן, אבל... מרגישה קורבה כל כך

...

זהו אני מקנאה...

יש לי הרבה חברות, אבל איתה... זה שונה, מנסה להתנחם בהן, ואלי גם מצליחה... אבל בכל זאת אותה אני לא שוחכת ולא אשכח... היא עוד תחזור לעצצמה..

____________________________________________________________________________

אבל למה בעצם להיות כל כך מאוכזבת... הרי החיים יפים! גם אם לא עדיף לנסות לחשוב ככה, ולהנות מהם כמה שיותר...

מצטערת על החפירה הגדולה...

ומודיעה שיהיו עוד כאלה:]

3>

מנסה להמשיך ולהנות מהחיים...

ולמרות כל הקשיים... להתגבר!!

גם אתם אנשים... להיות בבאסה- זה כבר ממש לא קלאסה...

חח משפט שהמצאתי עכשיו, המעלה בי גיחוך קל:]

_____________________________________________________________________