בדיעבד זה עבר ממש מהר,במציאות הזמן זחל. והנה אני פה עוד שבוע מסיימת את קורס ייעודי "ברק".
וקצת חבל לי,וקצת כואב לי.כי כן הצלחתי להשתלב במסלול המטורף הזה ואני רואה את עצמי יוצאת לקצונה עוד חמישה חודשים.
אז עברתי בר אור
עברתי את המבחנים
התחברתי עם כולם.
הצלחתי לשמור על הציביון שלי.
הצלחתי להיות ליזה.
כבר נהיה לי מוזר לשבת בחדר שלי,הוא לא מרגיש לי בכלל. החדר שלי הוא ג'3
החדר שבו שלומית ישנה מתחתי.
החדר שבו ענבל נקרעת מכול יציאה טיפשית שלי
החדר שבו אדר מדברת עם בובי שלה כול לילה
החדר שבו צריך להעיר את שני בקללות
החדר שבו אני מזנקת על תהל באמצע הלילה
החדר שבו קשת מעלה תהיות פילוסופיות כול לילה
החדר שבו דנית לא מפסיקה לצחוק על העייפות שלי.
החדר שבו ברית לא מפסיקה לקבל טלפונים מהבנים באמצע הלילה.
החדר שבו שיר לא מפסיקה להצחיק אותנו עם תנועות הידיים שלה
החדר שבו מתבצעות כול לילה:חאפלות מטורפות,שירים הזויים בפלאפון,תרגילי התעמלות אומנותית כדי לעלות לקומה השניה.
ממש "החדר האינטימי שלי"החדר הקטן שלי שיש בו הכי הרבה אהבה.
ורק כדי להתלהב:עוד שבוע שרוך סגול!
וקורס יעודי "ברק" מסיימים ברעל ודמעות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
