ממחר מתחיל הסופ"ש יומולדת שלי.
יש לי יומולדת ביום חמישי, 23 מי היה מאמין?!
אז מחר בערב זה כבר מתחיל.
פאב עם חברים מהשלמה, בחמישי עוגה לבסיס וכל השטויות ובערב החלקוש, בשישי בצהוריים מסיבת צהוריים עם החבר המושלם שלי, בערב מסעדה עם המשפחה ואז פאב עם חברים מהבית, לישון ובשבת לקום בפנאן ובערב סטאנד אפ של גורי אלפי.
נשמע מושלם נכון?
באמת שזה נשמע מושלם.
אבל אין לי כוחות ומצב רוח לזה כל כך.
זה יבוא לי אני יודעת, ברגע שאני אצא עם החברים והכל אני אהנה ויהיה לי הכי כיף בעולם!
אבל אני רק חושבת על מה שיש לי להספיק מחר פני שמתחילות החגיגות במשרד, כל העבודה, זה שאני בדוק לא אצא בזמן, שהרמ"ד שלי מעצבן וגם למפקדת לא חסר, אין לי כח כבר. כל הלחץ הזה, כל המשימות הנוספות שיש מסביב עכשיו שפשוט מסיחות את הדעת ובכל זה צריך להיות לי גם קשב ל-7 חיילים שכל אחד עם העניינים שלו.
כן, אני מתמרמרת לפני היומולדת כדי לא להתמרמר ב-יום הולדת.
יש לי חברים מושלמים שאני בטוחה שיעשו לי את הסופ"ש הזה להכי שמח וכיפי בארץ!
אבל עם זאת יש תחושה כזאת מגעילה באוויר על כל התקופה של החודש הקרוב שהולכת להיות זוועה!
בין אם זה העומס במשרד ובין אם זה התקופת מבחנים שמתחילה, כל הלחץ של הללמוד את כל החומר כי אני לא באמת יודעת אותו וכו'...
אין לי כל כך כח...
הייתי היום בשיעור ניסיון בפילאטיס.
היה נחמד, באמת שנחמד אבל לא יותר מזה.
אני חושבת שלעולם אני לא אמצא ספורט נוסף חוץ מההחלקוש שישלים לי את כמות האנרגיה שאני צריכה להוציא כדי להתחיל להראות נורמאלי וגם להנות. אין דברים כאלה. באמת שאני לא מצפה למשהו סופר כיפי אלא פשוט לא לסבול.
אז נכון, היום לא סבלתי, אבל אני לא בטוחה שזה הואיל יותר מידי...
מיואשת.
אז מחר אני צריכה להיות בבסיס ממש מוקדם כי אני רוצה להספיק כל מיני דברים ואני מקווה שאני בכלל אצליח לקום ולכן אני אגיד בנימה זו לילה טוב שאני מקווה שהחגיגות החל ממחר יהיו כיפיות וטובות :)