קצת קשה לי להסביר במילים את התחושה הזאת,
תחושת הביטחון הזאת שהוא נותן לי אפילו בלי לראות אותו, אפילו בלי להרגיש, רק מלשמוע את הקול שלו.
אני יודעת שיש מי שמקשיב לי בצד השני ויש מי שדואג ורוצה לדעת,
יש אותו שיחכה למחר כדי לראות אותי ויש מי שיתקשר לספר לי כשמשהו קורה לו טוב או רע,
הביטחון הזה שאני מרגישה אחרי קצת יותר מ-7 חודשים ביחד סתם כי אנחנו מדברים על לגור כבר ביחד ועל זה שזה רציני,
התחושה הזאת שהוא גורם לי להרגיש שימות העולם, יתפוצץ כל כדור הארץ, הוא שם, הוא איתי.
הביטחון הזה שהוא נותן לי הוא לא בא ברגל, הוא לא מתקבל בחינם והוא לא כזה קל להשגה כמו שאני מתארת,
קשה לסמוך על אנשים וקשה לתת אמון במיוחד אחרי שנפגעים כל כך הרבה ואחרי שכבר רואים כל מיני דברים בחיים,
הביטחון הזה שהוא נותן לי מוערך יותר מכל זהב בעולם!
כי עכשיו כשאני הולכת לעצום עיניים ולישון, אני יודעת, שאני יכולה לישון בשקט כי מחר בבוקר, המישהו שלי, אותו אחד שאני אוהבת, יחכה רק לי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
