פתחתי את עניי השעה הייתה 7 וכמו כל יום השעון המעורר צילצל
יצאתי מהמיטה ויצאתי מחדרי אל הסלון ולא ראיתי אף אחד ניכנסתי אל
המטבח ועדיין לא ראיתי את אימא.... היסתכלתי בחלון וכרגיל עמדה בחניה
מכונית ישנה אפורה במקום הרגיל נכנסתי לחדר של אימא, היא לא הייתה שם
הבחנתי בפתק מקומט על השידה הקטנה הרמתי אותו והתחלתי לקרוא..
לעדי
אני מצטערת שלא היספקתי להגיד לך את זה אבל נסעתי לכמה חודשים
להתאווררר קצת להשתחרר מהכל אני לא יודעת מתי אני יחזור אבל אני
מבטיחה לך שזה לא יהיה עוד הרבה מידי זמן.. הישארתי לך קצת כסף
במגירה אני יתקשר אליך יותר מאוחר אוהבת מאוד ומקווה שתיסתדרי
ממני אימא!
דמעות החלו להציף את עיניי וליפול על הדף לא הבנתי איך היא יכולה לעשות,
לי את זה איך היא יכולה לנסוע ככה באמצע החיים ולא להגיד לי! שנאתי אותה
באותו רגע אבל גם דאגתי לה כל הרגשות היתערבבו במוחי פתחתי את המגירה
והיה שם כסף שמספיק לאולי שבועיים..... היסתכלתי בשעון וראיתי שכבר רבע
לשמונה לא היתחשק לי ללכת לבית ספר וגם לא היתחשק לי להישאר בבית
נכנסתי לחדר לבשתי שורט שחור גופיה לבנה עם גולגולת חמודה עלייה ואולסטאר
שחור ניגבתי את כל הדמעות ויצאתי מהבית ושמתי לב שהיה לי 50 שקל בכיס
עצרתי בקיוסק ברחוב הסמוך קניתי סיגריות ובירה.... והלכתי לכיוון הים היו שם דיי
הרבה אנשים אז הלכתי לפינה שקטה כזאת מאחורי סלע גדול... הדלקתי סיגריה
ופתחתי את הבירה ניסתי להתרכז בשקט ובשלווה אבל כל פעם שניסתי לחשוב
על משו ישר התחלתי לחשוב על אימא כבר היה 9 והחלטתי שאני כן ילך לבית ספר
ככה אולי אני ישכח מאימא... חזרתי הביתה ולקחתי משקפי שמש גדולות כדאי שלא
יראו כמה העניים שלי נפוחות לקחתי גם ילקוט שחור דחסתי לתוכו כמה מחברות ספרים
את הסיגריות השארתי בבית, אני בדרך כלל לא מעשנת אבל משום מה ממש היתחשק לי!
רצתי לתחנה ונסעתי לבית ספר שהגעתי לכיתה המורה צרחה עליי על זה שאיחרתי ואמרה
לי ללכת להירשם ולא היה לי כוח אז ישבתי במחששה שהייתה דיי ריקה חוץ מכמה יבתניקים!
ובכיתי עד שכל הדמעות ירדו למתחת למשקפיים והייתה הרגשה מוזרה של כל מיני הרגשות
מעורבבים גם דאגתי גם שנאתי גם הייתי עצובה וגם אהבתי לפתע ראיתי את מורן מולי היא ישבה
ליידי ושאלה אותי מה קרה.
מורן:היי מאמי.. מה זה? את בוכה.?.
אני:כן אבל זה סתם..
מורן:נו עדי אני מכירה אותך את לא בוכה ככה סתם...בטח קרה משו...
אני:סתם נו לא קרה כלום!
מורן:עדי???
אני:טוב נו.... אבל זה מוזר
מורן:נו?..!
אני:נכון אמא שלי?.?
מורן:נו מה איתה??!
אני:קמתי היום בבוקר ואני רואה שהיא לא בבית נכנסתי לחדר שלה וראיתי פתק
כזה קראתי אותו ו..
מורן:ומה?.?
אני:ו.. היא פאקינג נטשה אותי
מורן:דיי יואו איזה מסכנה, למה באת לבית ספר??
אני:לא יודעת... כי .. לא יודעת!
הצילצול התחיל לצלצל אז קמנו והלכנו לעבר הבניין...ככה עבר לו היום עד שהלכתי הבייתה
ניכנסתי לחדר והיתנעלתי שם עם המוזיקה הכי חזקה שלפתע צילצל הטלפון.. ולא עניתי
הוא צילצל שוב ועניתי זאת הייתה אימא!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: