סיפור אהבה

-"מה?, מתי יש לים יומולדת?" דור שאל בחשש.

-"תשאל אותה".

שניהם שתקו, הם הסתכלו יחד על הספסל, מאי כבר לא הייתה שם.

-"הלו?" ענה עידו לנייד שלו.

-"היי עידו, מה קורה? זה דניאל"

-"הא-דניאל, הכל אחלה, מה רצית?" עידו שאל באדישות.

- זה בקשר ליומולדת של ים" דניאל אמר וחיוך עלה על פניו של עידו.

-"דבר..."

-"נכון רציתם לעשות לה מסיבת הפתעה?" ~שאלה רטורית~, "אז עלה לי רעיון, חשבתי שאנחנו נוכל לחגוג עם ים בשעות אחה"צ בזמן שאתם מארגנים לה את המסיבה לערב, ככה היא תחזור ישר למסיבה שלכם" דניאל אמר גאה.

-"גדול" אמר עידו בהתלהבות.

-"כן, תגיד אתה יכול להציע לי מה לארגן לה? אני מיואש לגמרי!" אמר דניאל בתקווה.

-"אני אחשוב על זה, ביי בינתיים, וממש תודה!"

=-=-=-=-=-=-=

ישבתי בבית, במיטה וחשבתי על מאי, אני מקווה שהכל בסדר איתה, כ"כ רציתי להתקשר, אבל ידעתי שהיא צריכה עכשיו את השקט שלה.

התקשרתי לדור כדי להעביר את הזמן.

-"היי" לחשתי לשפופרת.

-"היי!" דור הרים את קולו, הרגשתי את החיוך שלו.

-"מה קורה?" שאלתי, מושכת זמן.

-"ככה... באלך לבוא אלי?" הוא שאל בתקווה.

-"אממ, טוב, אני אבוא" אמרתי.

-"אני מחכה לך... ביי נסיכה".

-"ביי" אמרתי בחיוך וכבר התחלתי להתארגן.

-"מה את עושה בראש השנה?" שאל דור

-"לא יודעת, למה יש לך תוכניות?" שאלתי בחצי-צפייה

-"לא, סתם, רק חשבתי שאולי אני אתנחל אצלך, או את אצלי?" הוא ספק אמר ספר שאל.

-"אני אשמח להכיר את המשפחה שלך" אמרתי בחיוך.

-"יש איזו שאלה שממש רציתי לשאול אותך ושכחתי..." דור החליף נושא תוך שהוא מלטף את שיערי.

-"כנראה שהיא לא חשובה..."

-"היא כן, היא כן, בשבילי לפחות." הוא אמר, מנסה להתרכז, "אהה!! נזכרתי!" הוא צעק.

-"אווץ' " אמרתי ושמתי את ידי על האוזן.

-"מצטער"

-"מה רצית לשאול?" שאלתי בסקרנות.

-"מה תאריך היומולדת שלך?" הוא אמר בגיחוך.

-"אמרת שזה משהו חשוב!"

-"אבל גם אמרתי שזה חשוב בשבילי" הוא התגרה.

-"ה-10 לספטמבר"

-"אה, וואו, זה ממש קרוב "אמר דור בחצי חשש חצי התרגשות.

 -"כן." אמרתי באדישות.

-"זה ניראה כאילו את לא מתרגשת לקראת היומולדת שלך..."

-"אני כן... אבל יש לי דברים אחרים על הראש"

-"מאי?" הוא קרא את המחשבות שלי.

-"כן, מאי...מה אני יכולה לעשות?" שאלתי בחוסר אונים.

-"תהיה איתה..." הוא הציע.

-"כן טוב, זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות בשבילה כרגע".

=-=-=-=-=-=-=

-"אני כ"כ מתרגשת! מחר אנחנו מתחילות ללמוד, מקום חדש חברים חדשים, וואו, אני ממש מחכה לזה!, אני הולכת למות!" אמרה טוהר בהתרגשות שקשה לתאר.

-"אחח אחותי, את ילדה מוזרה" אמרה אופל באדישות,  "יש ילדים שהיו מתים להתחלף איתך ולא להגיע לביה"ס, אבל את... את מתעקשת להיות שם כמה שיותר מהר..."

-"אני לא מוזרה!, אני מיוחדת..." אמרה טוהר גאה בעצמה.

-"כן-כן אם את אומרת" אופל אמרה ביאוש ונשכבה במיטתה.

-"אופל?" לחשה טוהר.

-"ממ..?" שאלה אופל בשקט, בזמן שהיא עוצמת את עיניה.

-"אני יכולה לישון אצלך הלילה?" שאלה טוהר בתקווה.

-"כן, ברור..." אופל אמרה ופתחה את עיניה.

-"נכון שזה מגניב שרק שירותים ומקלחת מפרידים בין החדרים שלנו? ולשתינו יש דלת אחרת לאותה מקלחת, זה כ"כ מגניב..." אמרה טוהר בלי קשר, היא עדיין לא עיקלה שהן הולכות לגור בבית כ"כ גדול!, היא לא הייתה רגילה לזה, רק אופל, אמא והיא.

-"כן-מגניב" אמרה אופל באדישות וכיסתה את עצמה, עוצמת עיניים, "לילה טוב טוהר" היא אמרה בניסיון לרמוז לה לשתוק.