סיפור אהבה

לא ידעתי מה לכתוב, והרגשתי שאני צריכה לכתוב משהו,

בטח הבנתם שאני מבטאת את עצמי ואת הרגשות שלי בד"כ בשירים וסיפורים.

בבקשה, אני מקווה שאתם מכבדים את היום זה, לפחות כמוני, או יותר.

הילדים שלהם חיכו,

הם לא ידעו שהם לא יחזרו.

הם לא ידעו שהגורל שלהם יהיה כה אכזר,

וזה קשה לאבד אבא, אח, או דוד יקר.

הם לא חזרו לעולם,

וכל שנה הם מנציחים את יום נפילתם.

לבבותיהם שבורים,

הם לעולם לא יחזרו לחיים.

בשבילם השמש לעולם לא מאירה,

הם זוכרים את זה בכל יום בשנה.

מסכנה המשפחה, המשפחה שיקירם,

לא ישוב לעולם.

ובשבילנו, רק בשבילנו,

ובשביל ביטחונינו.

הם נפלו,

כדי שלנו, תהיה מדינה.

כדי שעלינו, לא תיפול אכזבה.

יהי זיכרם ברוך.