לוליפופ.

שונאת הכל, ונשבר לי מהכל.
זה מפליא איך בשניות כל המצברוח שלי משתנה...
רק עד לפני שעתיים הייתי כזו מאושרת,
עבר עלי יום כזה טוב, הייתי עם אנשים שאני אוהבת, ובאמת שרק נהנתי וצחקתי.
אבל עכשיו משום מה נזכרתי בהכל.
אני נזכרת בו, ועולות לי דמעות בעיינים.
חצי שנה, חצי שנה כמו איזה פאטתית.
אני כ"כ עלובה, שזה כבר פאטתי...
אלוהים יודע למה ממזמן כבר לא ירד לי ממנו?!
כל העולם מכיר אותי בתור "מאי, הילדה שעוברת בקלות ומעיפה הצידה את כולם"
וזו באמת אני...
הילדה שמעיפה בקלות, שלא אכפת לה כל כך...
ואז הוא הגיע, ותפס לי את הלב כמו איזה ילדה עלובה.
אני באמת לא יודעת מה כ"כ גורם לי לרצות אותו, הלוואי
שזה כבר ישתנה, ואני יפסיק להיתקע על החרא הזה.

תאכלס היה לי יום מושלם,
אין אנשים שעושים לי יותר טוב מהחברים. (:

תמונות מהים?

^ שמן ואדום :)

מקווה שיהיה לכם פסח נעים.

-צריכה מישהו, ומהר-