פתאום ליום השואה יש הרבה יותר משמעות.
לפני שנה הייתי מתחמקת מהסרטים,מהחדשות,מכל דבר שקשור ליום השואה כדי לא להתעצב ולהכנס לעומק היום הזה..
ופתאום הכל משתנה-אני רוצה לראות סרטים היום ומחר.
ואני רואה טלוויזיה ומבינה מה אני רואה, כי הטלוויזיה מראה את אווישיץ וזה לא סתם תמונה-הייתי שם.
זה כבר לא רק תמונות ומילים..זה גם זיכרונות שלי שאספתי במסע לפולין.
מדהים כמה שהמסע הזה השפיע עלי לחלוטין והפך אותי לבן אדם שמבין פתאום את המשמעות של יום השואה ולא סתם יושב ורואה סרטים כי אין משהו אחר לראות.
ואפילו ירדה לי כבר דמעה שראיתי מולי את אוושיץ המושלגת כי נזכרתי בקטע מהמסע שהיינו שם..
ממליצה לכל אדם לנסוע למסע הזה-דרך בית הספר,דרך תנועות נוער או גם עם המשפחה.
המסע הזה שינה לי אישית הרבה נקודות חשיבה בחיים ולמדתי המון.
הדבר הכי גדול שאני לפעמים חושבת עליו זה שאין דבר יותר נורא מהשואה ומכל היהודים שנרצחו שם.
ולמדתי במסע הזה, שכל דבר קטן שקורה לי ואני בוכה עליו בחיים לא משתווה למה שהיהודים עברו בשואה ולכן צריך לקחת את החיים בקלות יותר ובחיוביות ולחשוב שהכל יהיה בסדר כי יש לי אוכל,בית,משפחה,בריאות ולא צריך יותר מזה.
נזכור ולא נשכח.
