"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

אמא ואבא בברצלונה..

ואני כאן בבית מנסה ללמוד למתמטיקה בכוחות שאין לי.

אם אני אתחיל עוד פעם עם הנאום שאני ומתמטיקה לא הולכים ביחד ..זה לא יגמר.

מצד אחד, מגיע כל כך לאמא שלי לנסוע עכשיו..אני מקווה שהיא תהנה ותנצל את הסופ"ש הזה, התקופה האחרונה הייתה מאוד קשה בשבילה..

היא לרגע אחד לא חשבה על עצמה אלא רק על סבא שלי וסבתא שלי.

היא כל הזמן ניסתה לעזור להם כמה שיותר וגם אחרי מה שקרה עם סבא שלי היא לא עזבה את סבתא שלי לשנייה.

גיליתי בתקופה הזאת שאמא שלי היא בן אדם חזק מאוד מבחינה נפשית..(והנה מתחילות הדמעות) ובעוד חודש שיהיה לאמא שלי יומולדת אני אכתוב לה את כל הדברים האלה כי לפעמים אמא שלי כל כך עסוקה שאין לי רגע אחד לעצור ולהגיד לה שאני מעריכה ואוהבת אותה.

מצד שני, אם כמה שאני אוהבת את אמא ואבא..נו באמת, למה אני לא בברצלונה?

אחרי שהתקופה הזאת תעבור אני רוצה להרגיש את החופש, לנסוע רחוק מכאן ולנצל כל שנייה.

לפעמים, אני חושבת שמה שהכי חסר לי זה לא אתה- לחיות בלעדייך כבר התרגלתי..

מה שחסר לי בתקופה הלחוצה הזאת-זה חיבוק חם ואוהב ממישהו שבאמת תומך בי ואוהב אותי.

אני מרגישה שאני יכולה להשתגע פתאום על מדפסת..(כמו שקרה לי היום בבוקר) וזה רק בגלל שחסר לי את החום ואת התמיכה-דנה, את יכולה להצליח..תלמדי כבר. 

אני אוהבת לדבר לעצמי, אבל לפעמים הקול הפנימי שלי לא מספיק ואני צריכה מישהו שיחזיק לי את היד שאני נופלת-אבל הוא איננו.

מקווה שבסופ"ש הזה..

אני לא אשבור את המדפסת שעושה לי בעיות כבר יומיים, אני אתמודד עם הקושי הכי גדול בחיי-המתמטיקה!

ואני אחכה שאבא ואמא יחזירו..(חסר להם שבלי מתנות) כי אני צריכה את החיבוק של אמא.

בינתיים, נגמר לי המלווה השבוע אז זאת הדרך היחידה שלי לנסוע רחוק מכאן...

ושיהיה לנו בהצלחה!! סופ"ש נעים..