"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

עוד שישה ימים אח שלי מתגייס..
בעיקרון, הוא כבר היה אמור להתגייס ממזמן אבל הוא החליט ללמוד טכנולוגיה איזה שנתיים ולדחות את השירות הצבאי בכיף שלו..
אז פתאום, מתחילים כל האירגונים ואני מתחילה להתרגש יותר ממנו.
שבוע אחד אח שלי לא היה כאן כי הוא טס לחו"ל עם כמה חברים לחגוג לפני הגיוס והרגשתי שהבית שקט ושכל האחריות מוטלת עלי.

(כי מי עוד נשאר? )
מצד אחד, אני ועמית יכולים לריב עשרים פעם ביום ולהגיד אחד לשני-אני שונאת אותך!

אבל מצד שני, אני ועמית כל החיים במין קשר מיוחד כזה שאין להרבה אחים- מרגישים שותפים לחדרים וגם שותפים לחיים.
אני פחות אוהבת את עמית שהוא נהיה האח המגונן..שדואג לי כל שנייה אבל אני אוהבת אותו כי הוא אח שלי והוא נשמה טהורה.
ועכשיו, הצבא יקח לי אותו..

ואני אשאר בת יחידה, בבית רייקני בשעות היום כי אמא ואבא בעבודה..
אני ילדה שיותר מחוברת לאמא ומספרת לה על היום שלי ולא לאבא..אבל אבא הוא זה שנמצא רוב הזמן בבית אז אני אצטרך להתרגל כנראה לדבר גם עם אבא לפעמים כי אחרת יהיה כאן שקט מדי, פשוט שקט.
הגיוס הקרב של עמית..רק גורם לי לחשוב שב-14 ביולי גם אני הייתי אמורה להפרד מהכל וללכת לצבא אבל דחיתי את הגיוס בעקבות מה שקרה עם סבא שלי.
אני שמחה על הדחייה הזאתי ..כי יהיה לי זמן לעצמי, זמן של שקט ואז אני אבוא לצבא רגועה ומוכנה יותר.
וזה לא, שהתפקיד שלי בצבא הולך לתרום כל כך למדינה אז זה לא כזה משנה מתי אני אתגייס..ואל תשאלו מה התפקיד שלי.
כי אין לי תפקיד!!!! 

אז מה שנותר לי, זה ללוות את אח שלי לבקו"ם, להפרד ממנו ולחשוב כמה חודשים קדימה לאוקטובר שגם אני אהיה שם, אעלה על האוטובוס הזה ואסע לאנשהו..בדרך לתקופה חדשה..

ועד הצבא, בינתיים סיימתי עם סוציולוגיה היום!! עוד הישג קטן ומבחן שירד מהרשימה הארוכה..

ובעיקר, אני משתדלת לבלות, להכיר אנשים חדשים ולצחוק.

וגם לצלם אוכל! כי אוכל זה הדבר הכי פוטוגני שיש!