"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

אני שונאת את יום כיפור כי כולם פתאום נהיים צדיקים ומבקשים סליחות.

למה אתם לא יכולים לבקש סליחה ביום רגיל?

אני חושבת שצום זאת לא הדרך לכפר על המעשים שלנו..

בני אדם מטבעם צריכים לדעת מתי הם טועים, מתי הם עושים משהו לא בסדר ולבקש את הסליחה בזמן.

יש בן אדם אחד בכל העולם הזה שאני מצפה ממנו לסליחה ואני יודעת שהיא לא תגיע אז אני מעדיפה להפסיק ללחכות.

אבל אני גם אוהבת את יום כיפור כי יש את השקט הזה בכל העיר, בבוקר יש את הילדים החמודים שנוסעים באופניים ומעירים אותי, בערב אני מתלבשת והולכת לבית כנסת עם המשפחה שלי כי זה הפך למסורת עם השנים.

אני עושה את החשבון נפש עם עצמי במשך השנה ומקווה מאוד שאנשים שפגעתי בהם יודעים שאני מצטערת ואני לא מחכה ליום כיפור כדי לבקש מהם סליחה.

אני יודעת שכל שנה ושנה מאז שיש לי את הבלוג אני כותבת את אותם דברים ביום כיפור אבל נו טוב..האנשים שקוראים פה משתנים לא?

יש לי עוד כל מיני דברים לכתוב אבל זה לא מתאים לפוסט על יום כיפור.

אז שיהיה לכל מי שצם-צום קל וגמר חתימה טובה!