"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

פתאום כל יום שעובר מקרב אותי לצבא..

בהתחלה לא חשבתי על זה כי הייתי בספקות שאני באמת אתגייס בנובמבר.

ואז הגיע חודש אוקטובר וקלטתי שזהו..נשאר לי רק עוד חודש עד הצבא.

אני יודעת שרוב החברות שלי כבר עעברו את הטירונות, גם אלה שחשבתי שישברו באמצע הצליחו בסופו של דבר לירות ולעשות הכל טוב אז למה שאני לא אצליח?

אני עובדת אבל גם מנסה לחשוב כל הזמן על עוד משהו כייפי שאני צריכה להספיק לפני הצבא.

צבא, צבא,צבא..אם הייתי יודעת שאני הולכת לעשות משהו שאני אוהבת אולי הייתי פחות בלחץ ופחות חושבת על זה אבל בהתחשב בתפקיד שנתנו לי שכרגע שמור איתי בלב הוא גורם לי רק לבכות כל יום.. (ולא,זה לא פקידה למי שניסה לנחש..).

מקווה בסוף לחזור מהטירונות ולכתוב כאן- וואי,איזו חוויה..החיים יפים. (מותר לחלום..)

בינתיים בעבודה יש איזו תחרות שגורמת לכולם להיות תחרותיים ומעצבנים!

כל מה שחשוב לכולם זה לגנוב אחד לשני מכירות.. זה עושה הרגשה קצת לא נעימה בין כל העובדים כל התחרות הזאת.
שמנסים להיות בסדר עם כולם אז בסוף מפסידים.. אבל זאת אני ואני לא ארצה לשנות את ההתנהגות שלי אז שהזוכים יהנו להם.

 פשוט אוהבת את התמונה הזאת!

סופ"ש בפתח אז שיהיה לכולם סופ"ש מדהים ואשמח להמלצות על הפוסט הקודם מרודוס!