"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

והנה הגיע לו חודש מאי,

בצבא לכל חודש יש משמעות..

אז הנה שרדתי כבר שבעה חודשים בצה"ל ועוד חודש אני מקבלת רב"ט ואני כבר לא ארגיש צעירה פעורה.
חזרתי אחרי חופשה של שבועיים לבסיס..

האמת שזה ששבוע שעבר כלל בתוכו- טיול אופניים, עצרת אגד ויום ספורט אבל אחרי כל היום הימים כולם הלכו הביתה ואני נשארתי לסגור שבת.

לא חשבתי פעם שאני אצליח להיות רחוקה מהבית ואפילו להנות מהשקט הזה..

ההורים שלי כמובן מתעקשים בשבת לנסוע שעתיים עד רמת הגולן ולבוא לבקר אותי אבל זה תמיד נותן לי אנרגיות ואני שמחה שהם באים לשעתיים שמאפשרים לי להתרחק מהבסיס ולאכול אוכל של בית.

בעצרת אגד היה קטע מאוד מרגש שחייל שעלה לארץ במיוחד כדי להתגייס סיפר בסירטון שהוא לא ראה את ההורים שלו מעל לשנה,
אחרי זה המנחים של הטקס שהיו אלירז שדה ואילנית לוי שהיא אחותו של מפקד האגד( לגמרי במקרה) אמרו לאותו חייל שהוא ידבר עכשיו עם ההורים שלו בשיחת סקייפ ובסוף ההורים שלו באו וחיבקו אותו פתאום על הבמה מול כולם.

זה היה קטע מרגש שכולם קמו על הרגליים ובכו ואחד מהרגעים שאני אומרת איזה כיף לי להיות חיילת ולהיות חלק מהצבא הזה שלפעמים יש בו גם רגעים טובים.

אתמול חזרתי הביתה אחרי שבוע של כלום.. כל השבוע המפקד שלי לא היה בבסיס ופשוט התחלתי לראות פרקים של זגורי באייפון והתחרפנתי כבר מלא לעשות כלום.אבל זאת אחלה סדרה ודי התמכרתי.

ועכשיו, בזמן שהפז"ם שלי דופק קיבלתי עוד חופשה עד יום רביעי! 

ביום שני, אני הולכת לעמוד על קברו של לובטון יעקב חייל שנפל במבצע של חיל התותחנים.. זה קרה לפני כמה שנים ואני מקווה שיבואו קרובי משפחתו ובכל זאת אני אלך לכבד את מעמדו של החייל ואני בטוחה שזה יהיה מאוד מרגש לעמוד ליד קברו של חייל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

 אז קצת תמונות מחיי הצבא שלי שבימים האחרונים נראו קצת יותר כמו קייטנה ולא כמו צבא אבל מבטיחה לכם שאני גם תורמת למדינה לפעמים ושחוויתי צבא אמיתי בשטח וישנתי בנגמ"ש..

שיהיה לכולנו סופ"ש מעולהה!