"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

אחרי שלושה ימים שרק אומרים לי כל הזמן- עוצר יציאות שוב ושוב יצאתי הביתה..

יצאתי הביתה בתקווה שלא יקפיצו אותי לבסיס בחזרה ובתקווה שהדרך ביום ראשון לבסיס תעבור בשלווה.

אומנם אני משרתת בצפון ולא בדרום או במרכז אבל מבצע "צוק איתן" משפיע גם עלינו..

דבר ראשון היה לנו עוצר יציאות כמו שכתבתי קודם עד היום ב-12 שהחליטו שרק הקציני מטה יפעלו בעניין המבצע..(לא יכולה להוסיף פרטים).

גם אני כמעט הוקפצתי לתוך מרכז העניינים אבל בסוף שחררו אותי הביתה.

בינתיים ביטלו לנו את התרגיל בשטח שהיה אמור להיות עוד שבוע.. אפשר להגיד שדי צהלתי משמחה ששמעתי את זה כי ממש לא רציתי לרדת לתרגיל הזה בחום 40 מעלות בבקעת הירדן אבל לא הייתה לי ברירה כל כך ובסוף בעקבות המצב לא יהיה תרגיל שטח..

כמובן שהמצב פחות מצחיק במיוחד לאור העובדה שהטילים הגיעו לתל אביב וזה כבר לא מציאות שרק תושבי הדרום חיים אלא גם תושבי גוש דן.

חייבת להודות שאני לא חויותי עוד אזעקת צבא אדום כי הבסיס שלי בצפון ששם רגוע כרגע והבית שלי בראש העין..

אבל אני בטוחה שבמצב של אזעקה הייתי נלחצת ואולי מבינה סוף סוף מה עוברים האנשים שזה נהיה שגרת יומם.

אולי פעם מהצד בתור אזרחית המצב הזה היה פחות משפיע עלי אבל היום בתור חיילת אני יודעת שכבר כמעט כל הגדודים של תותחנים מוכנים לקרב ורק מחכים לאישור כדי שזה יקרה..

בלי קשר למצב.. עשו לי היום במשרד הענקת דרגת רב"ט.

אמרו עלי כמה מילים טובות שני המפקדים שלי וזה באמת היה נחמד לשמוע שמעריכים אותי במקום שבו אני נמצאת.

בכל יום שאני סובלת אני נזכרת שנשארתי במקום הזה בייחוד בגלל המפקדים המדהימים שזכיתי בהם שאני יודעת שלא בכל מקום אפשר למצוא מפקדים שהם גם חברים וגם יודעים לתת מענה לכל צורך ובעיה.

מודה להם על הכל ושמחה להיות קצת פחות צעירה..

בפוסט הקודם הזכרתי שאני אמורה לטוס וזה עוד לא מאושר אז... אישרו לי את הטיסה השבוע!!

הטיסה לניו יורק בעוד שבועיים ואני מתפללת שעד אז המצב יהיה רגוע יותר אבל העיקר שאישרו ליייי.

בנימה זאת אמן שיהיה סופ"ש רגוע!