"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

הרחק הרחק מכאן אין מלחמה,אין הרוגים.

יש שקט.

מקום הומה אדם,צבעוני, הרבה אנשים מלוכסני עיניים שמטיילים ממקום למקום בלי דאגות.

הייתי אמורה בכלל להיות בחופשה בניו יורק אבל בגלל כל הבלאגן הגעתי בסוף להונג קונג שזאת הייתה אחלה סגירת מעגל מגיל 10.

ביננו, ברור שהעדפתי לטוס לניו יורק אבל התוכניות קצת השתבשו בדרך ובסופו של דבר, שבוע בלי צה"ל, רחוק מכאן ללא ספק זאת הייתה החופשה המושלמת בזמן הנכון ולא משנה איפה בעולם.

היה קצת קשה להתנתק מהמצב בארץ ולחשוב שאני נהנת בזמן שעוד ועוד לוחמים נהרגים אבל תאמינו לי שקבעתי את החופשה הזאת לא ידעתי שתהיה מלחמה.( כי מי כן ידע..)

בלי להרחיב יותר מדי כי גם ככה לאף אחד אין מצב רוח בתקופה הזאת... קצת תמונות ממקום רחוק מכאן שאפשר לטייל ברחובות בלי לשמוע אזעקות.

וזאת אני בגיל עשר בהונג קונג עם תלמידות בית ספר..

אני יודעת שאני אמורה לכתוב עכשיו על המלחמה ועל המצב..

והתייחסתי למצב בפייסבוק שלי וכתבתי את דעתי אבל כאן בא לי לשתף אתכם בחברה חדשה שהצטרפה אלינו למשפחה ואתמול זכיתי להכיר אותה-קוראים לה מיילי.

מיילי היא כלבה מסוג קבלייר קטנה ומתוקה, פשושה בת חודשיים!

כבר מאז מותה של פפי הכלבה של סבא וסבתא שלי רצינו להביא כלבה חדשה וכל פעם דחינו את זה כי סבא שלי נפטר, כי אח שלי התגייס,אני התגייסתי ואז ביום ראשון בשיא הספוטניות אמא שלי נסעה למשפחה שמגדלת קבליירים וקנתה לנו אחת קטנה ונסיכה אמיתית.

כל השבוע אני בצבא והייתי בטוחה שאני בכלל לא אצא מהבסיס הסופ"ש כי רוב חבריי בבסיס ירדו לעזה אתמול ואני מתפללת לשלומם ומקווה שיחזרו במהרה.

ורק הדבר הקטן והפשושי הזה שאתמול בחרנו לה את השם מיילי מרגיע אותנו ונותן לנו סיבה לחייך בימים שכאלה.

אז הכירו את מיילי הכלבה הכי מושלמת שיש.

שתהיה לכולנו שבת שלום.

מתפללת לשלומם של החיילים שלנו ומקווה שהם יחזרו בשלום ובמהרה הביתה.