לכל סוף יש התחלה חדשה.
והגיע הזמן לסיים עם זה.
נוי עזרה לי לפתוח את העיניים ולהבין שחאלס.
אני רודפת אחריו.
מחכה למשהו שכנראה לא יגיע.
לא אכפת לו.
הוא לא מזיז את התחת שלו בשבילי.
הוא אוהב.
אבל הוא לא מבין שלאהוב זה לא מספיק.
הוא לא רוצה חברה.
הוא רוצה אותי אבל לא רוצה חברה.
קטע מוזר.
שבוע חיכיתי לזה שהוא יתחבר.
שבוע.
ואז בדיוק ביום שהלכתי עם כסלוש לים הוא התחבר.
הוא רשם לי בפייסבוק שאני אדבר איתו כשאני אחזור.
הוא רשם בהודעה האישית שלו שאני אדבר איתו כשאני על המסן.
הוא אמר ללי-אור שהוא מתגעגע.
שהוא אוהב.
שהוא רוצה אותי.
אני כבר יודעת את זה.
לא חידש לי כלום.
שוב אני נזכרת באותו לילה.
אוחחח זה היה כל כך חלומי.
להתחבק איתו כל כך הרבה זמן זה פשוט מדהים.
אבל יש דברים שצריך להוציא מהראש. וזה אחד מהם.
נגמר. זהו.
הוא לא רוצה.
הגיע הזמן להרים ידיים.
אני את שלי עכשיו מרימה.
אני יודעת שניסיתי הכל.
אני יודעת שהשתדלתי.
רדפתי אחריו.
השקעתי.
"ליקקתי לו ת'תחת"
הוא "אהבת נעורי".
בעצם...
הוא היה..
ההפסד כולו שלו.
הוא לא יודע מה הוא מפסיד.
הגיע הזמן להתחלה חדשה.
חודשיים אינ תקועה על הסיפור איתו.
הבנתי שהדרך היחידה לסיים עם זה,
זה להתאהב במישהו אחר.
דניאל ונוי באילת. הם פגשו שם חתיכים.
יא'ניק אחיד דיבר איתי.
בעצם, שניים.
אחד מהם מאוד מצא חן בעיניי והוספתי אותו למסן.
זוהר קליין.
אולי בשנה הבאה, כשאני אקרא את זה אני אחשוב לעצמי:"זוהר קליין, אהבת חיי."
ואולי אני אחשוב:"מי זוכר אותו בכלל?!"
יאללה עפתי לראות סרט עם אופירושD:
ליל"ט(L)