וואו.
פשוט אין לי מילים לתאר את השלמות הזאת שנקראת צוות בראשית.
גל רוטלמן, גל חנוך, הדר פרץ(פצי), נטע סביר ומור
הם פשוט אנשים מדהימים.
הם שינו אותי.
הם עזרו לי.
היו איתנו בכל הטיולים.
צחוקים.
עצבים.
מרמורים.
בלעדיהם הכל היה נראה אחרת.
כל אחד הביא משהו משל עצמו וגרם לשכבה להראות באור אחר.
רק בזכותם זכינו מקום ראשון בהדרן. בלי העידוד שלהם כלום לא היה קורה.
רק בזכות הפושים הקטנים האלה שהם נתנו לנו והשיחות שהם עשו לנו זכינו מקום ראשון במחנה גדודי.
הצחוקים שרק אנחנו והם מבינים.
זה פשוט לא ניתן לתיאור כמה הם שינו אותי. וכל אחד מאיתנו.
כמה הם גיבשו אותנו.
כמה הם עשו לנו טוב.
כמה שבכיתי.
וואי וואי, כמה שבכיתי.
להיפרד מהם?
זה פשוט הדבר הכי קשה שהיה לי בשנה האחרונה.
הבכי הזה.
אני יודעת שנראה אותם שנה הבאה בשבט.
אבל זה לא יהיה אותו דבר.
יהיה להם גדוד חדש.
ולנו יהיה צוות חדש.
אבל כרגע, זה כל כך עצוב לי להיפרד מהם.
לראות תמונות ול"הספיד" אותם.
צוות בראשית 2009- אתם מושלמים!
היה מח"צ מושלם.
עם ה"טל ברק טל ברק טל ברק טל ברק טל ברק טל ברק ברק טל ברק טל ברק טל ברק טל ברק טל ברק ברק"
וה"דנה דנה דנה דנה דנה דנה דנה וייס דנה וייס דנה וויייייס"
והפרצופים של נטע.
והתנועה של פצי.
והחומוס של מור.
והחולצות הכתומות והכחולות והחומות.
והאהבה לכולם.
והקרבה החדשה הזאתי.
וואי פשוט אין לי מילים לתאר כמה מדהים היה לי במח"צ.
וכמה עצוב היה לי להפרד מכולם.
במיוחד מהצוות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
just another girl in the world