אין גלות, אין!!!

שאני מתגעגעת אליו.

הוא חסר לי

אבל לא .

פשוט לא.

ראיתי איך הוא התנהג בצבע טרי.

שמעתי איך הוא בבית ספר

ראיתי איך הוא היה איתה.

ועלה לי חיוך ענק כשהייתי מלא עם ההוא ווהא קינא.

או כשקראתי לה והוא חשב שאני קוראת לו.

אני יודעת מתי דבריפם נגמרים.

ופה נגמר.

בייביי..><

**

מחפשת את הזהות שלי.

והשתניתי.

אני לא עם אותם אנשים

ואני לא יודעת אם טוב לי

הפסקתי עם חמצוצים- טוב

התרחקתי מבנות חרשניות- לא יודעת

משקיעה-טוב

פחות זמן עם חברות-לא טוב

אני לא מוצאת

***

רבתי עם אמא שלי

כי היא לא מבינה אותי

נכון כשיש מטרה- ואז אתה מגיע סוף כל סוף ליעד ואז מישהו הורס לך את זה.

אז באלך לבכות...

ובכיתי- עזר?

לא.

בכל זאת ביום שיש ה-13 ישבתי בבית ושמעתי מוזיקה.

הלכתי לישון ב11.

כמו איזה ילדה מסכנה.\

והכל בגללה><

לא צריכה אותה

וזין בעין.