|
| 8/2010
עבודת כפיים
מי מיאתנו, ישראלים מפונקים, חווה אי פעם בחייו עבודת כפיים אמיתית? (קיבוצניקים מהדור הקודם לא נחשבים...)
חשבתם פעם שאת העגבנייה על המדף בסופר גידלו תאילנדים? ולמה תאילנדים ולא אנחנו? הם נחותים מאיתנו? אנחנו לא עובדים כי יש לנ דברים חשובים יותר לעשות? לעבוד בהיי-טק, בניהול, במכירה, בחדרים ממוזגים, עם תריסים בחלונות שמסתירים את השמש הצורבת בימים האלה של קיץ: יותר חשוב מלגדל עגבנייה?
אני חוזרת משבוע של עבודה במטע חוחובה בדרום. עבדתי עם הגרעין שלי שאיתו אני אלך לשנת שירות בעוד חודש, כדי לאסוף כסף לשנת השירות.
זה לא היה קל בשום צורה - כאב לנו הכל, היה לנו חם, הזענו, ורובנו כמעט נשברנו.
השבוע הזה הוא חוויה שלדעתי כל אדם צריך לעבור. לדעת מה זו העבודה הבסיסית ביותר. אמנם העבודה הזו לא הייתה למען אוכל, אלא למען חוחובה שהיא בכלל למטרות קוסמטיקה, ובכל זאת למדתי דרך הידיים והרגליים (הכואבות, יש לציין) איך זה לעשות את העבודה השחורה בחקלאות.
העבודה שעשינו הייתה עישוב - לקחנו מעדר ועישבנו בדם קר צמחים שגדלו במקום הלא נכון.
מה שבכל זאת יפה בחוחובה זה שהיא תחליף מוצלח לשמן לווייתנים.
אספקטים מפתיעים של עבודה חקלאית:
- האיבר שהכי כואב (לפחות בעבודה שאנחנו עשינו) הוא כפות הידיים - אולי בגלל זה קוראים לזה "עבודת כפיים"...
- שלפוחיות לפעמים נוצרות במקומות לגמרי לא צפויים (על קצה הקמיצה שלי!).
- "אשכנזים", "שמאלנים", "צפונבונים" וכמובן "אתם עובדים כמו זונות" ו"זה עומד כמו איזה זין" ( צמח שמישהו שכח להוריד) הם ביטויים בלתי נפרדים מעבודת הכפיים (לבחור שהיה אחראי עלינו הייתה צורת התבטאות... מעניינת...)
- קדושת השנ"צ: עבודה חקלאית בקיץ חייבת להתחיל לפני זריחת החמה ולהסתיים ברדת החמה, כדי שיהיה זמן לעשות הפסקה באמצע היום בשעות החמות. אני לא מאמינה שמישהו בעולם הזה ישרוד את הצהריים תחת השמש הקופחת עם מעדר ביד. ואם כבר יש הפסקה, כמובן שננצל אותה כדי להשלים שעות שינה (בכל זאת קמנו כל יום ב-4:30).
- העבודה מגדילה את העיניים: כשאוכלים אחרי עבודה קשה מעמיסים על הצלחת כמות לחודש ולא לארוחה. כשהסתכלתי על חבריי לשולחן הייתה להם תאווה חייתית בעיניים כשהם אכלו. כל יום זרקתי חצי מהאוכל שלקחתי היישר לפח.
- טבע: מטע זה לא טבע. זה הרס של טבע. כל גידול חקלאי גדל במקום שבו חייתה קהילה תוססת של בעלי חיים. ראינו את זה בכל פעם שהשמדנו צמחייה גבוהה וצפופה במיוחד, לפני או - במקרה הפחות נעים - אחרי שהנפנו מעדר: קפצו לנו מבין השיחים חיפושיות, גרבילים וארנבת - במקרה של הארנבת זה היה אחרי שהמעדר הונף והיא מצאה את מותה.
- קרם הגנה הוא דבר מחצ'קן, אבל הוא הופך לחלק בלתי נפרד מהחיים.
- אם עובדים בשתיקה עובדים מהר יותר, אבל הזמן עובר לאט יותר. אם עובדים תוך כדי שיחה ערה הזמן עף, אבל עובדים כמו זונות.
- בריכה משחררת את השרירים.
- כמה שהעבודה יותר קשה מקבלים שכר יותר נמוך.
- העבודה משחררת!
- בסופו של דבר מתחשלים, וזה הופך לכיף.
אל תשכחו: מים, כובע, קרם הגנה, חולצה עם שרוול ומים!! ומי שלא שתה שלושה בקבוקים עד עכשיו - שלא ישתה. חבל על המים, שייתן לאנשים שיש להם סיכוי.
כך בערך נראה המעדר הנאמן שלנו:
יום טוב, ואפילו בוקר טוב לכם (בהתחשב בעובדה שעכשיו 9:00 בבוקר)
חלוצתכם לשבוע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
