יום שלישי...
7:12
אני מתעורר ונזכר שזה היום בדיקת דם...
אני מפחד אבל אוזר אומץ
7:14
מתגלגל שמאלה ומוריד רגל מהמיטה
7:15
מוריד את השנייה ומתרומם
7:28
אני בחוץ... אמא התעקשה לבוא איתי והייתה לחוצה אפילו יותר ממני..
היא עקבה אחריי דרך החלון [כך התברר לי לאחר מכן]
7:31
אני מגיע.. שואל איפה המעבדה מזהה את השם שלי ברשימה ומתיישב
איש זקן מסתכל עליי "איזה שעה כתוב לך?" אני חושב קצת על השאלה ועונה
כשהסתכלתי עליו חשבתי שאם הוא עושה את זה בכיף אז גם אני יכול..
7:40
"אריאללל" הדלת נפתחה והאחות קוראת בשם שלי... "זה אני" אמרתי ונכנסתי לחדר..
היה שם ריח מוזר.. מין תערובת של בושם חזק והריח של קופתחולים..
"שב." לא לא אני עושה את זה בשכיבה אמרתי.. הכיסא נראה כמו כיסא חשמלי עם
משענת מיוחדת ליד.. "לא בשבילי" חשבתי ונישכבתי על המיטה..
הפשלתי את השרוול וחיכיתי, היא שלפה מחטים ומבחנות..
עכשיו תירגע.. היא אמרה אם תזוז זה ייכאב.
היא סחטה לי את הזרוע עם מין חגורה שכזו..
"כדי להבליט את הוריד היא הסבירה.."
לחצה על היד שלי ושאלה זה כואב? אמרתי שלא.. ועכשיו?
עכשיו זה קצת יותר כאב.. בפעם השלישית זו כבר לא הייתה האצבע..
המחט.. הוא היה בפנים!
הכלבה! היא עבדה עליי!
הרגשתי איך הזמן נימרח רציתי שייגמר.. היא החליפה מבחנות בקצב..
ממלאת אחת וממשיכה לבאה..
ניגמר.. שכבתי על הגב ונשמתי עמוק
אחרי עשר או מי יודע כמה יותר שנים שלא עשיתי את הדיקור המחריד הזה..
התגברתי על הפחד..
אולי עכשיו אני יידע אם הצמחונות שלי השפיעה על מצבי הבריאותי.. (מה שכנראה יגידו התוצאות..)
יצאתי מאושר מהחדר והסתכלתי לכיוון האיש הזקן
הוא לא ממש שם לב אליי אבל אני הרגשתי מאושר
התקשרתי לנועה.. היא דברה מתוך שניה.. "איייך הייה .....?"
היא אמרה בעייפות אמרתי שקצת כאב אבל אני בסדר.
היא הייתה עייפה .. קיצרתי ואמרתי לילה טוב. היא חזרה לישון ואני חזרתי הבייתה
9:14
הגעתי לכיתה.. באיחור
בסוף היום כשאני אוסף את כל הציוד לתיק כדי לעוף הבייתה
היועצת פתאום נכנסה.. [NOT TODAY BITCH!]
פתחתי את החלון של הכיתה היא נמצאת בקומה הראשונה ממש מטר מעל האדמה..
זינקתי החוצה ורצתי לחופשי.. ניצלתי.
היא מציקה לי כבר שבועות בעניין העניים האדומות שלי
"אתה בטוח שאין עניין שבו את ה מעורב שקשור ל.. אתה יודע..."
היא רומזת בעדינות שהיא חושבת שאני משתמש בסמים..
מה שגרר אותי לעשות בדיקות דם כדי לברר את העייפות שלי.
קיפצתי כל הדרך הבייתה...
הפסקתי את הניתורים כשהגעתי אל חדר המדרגות..
ושוב יום חדש המבחן היום היה בסדר גמור.. כתבתי הכל מהכל.
אכתוב בקרוב,
אריאל [שעשה בדיקת דם]