הנה בא הכוח, כוח וידאו
לא יודעים מנוח, כוח וידאו
למשימה מוכן, צוות נאמן
פחד לא נדע, איזו אגדה
הביטו היטב זה כוח וידאו
כך בכל הכוח, כוח וידאו
זה השם.
וידג'ט זה משו מגניב שאפשר להסביר עליו בהמון מילים שיזיינו לכם.
אז תחסכו ממני. פשוט תורידו את התוכנה.
אוקיייי הבנתי. אי אפשר בלי הסבר. אז תהרגו אותיי.
תקראו קצת שיט [ממש טיפה] על זה ב Ynet. או שתקשיבו
בדממה מוחלטת להסבר שלי.
רמז: כדאי להקשיב לי. למה לכם לינקים?
ושאף אחד לא יוציא הגה!
ולהסבר.
ישנה תוכנה פדופילית [נשבע באמא] שניתן להפעיל דרכה יישומים
שמספקים מידע חיוני ביותר כמו מזג אויר.חדשות.בדיחות.שעון עולמי.
אינפורמציה על תכנים בתוך המחשב. ETC [או: וכו']
יש גאון אחד שנקרא לו גיליגרין והוא משלנו.
שחשב קצת על טובתם של אובססיבים מכורים לישרא ובנה וידג'ט
[או widget אם תרצו] שמציג עדכון שוטף על הבלוג שלכם.
[מס' כניסות ותגובות]
וכל זה על הדסקטופ!
[=שולחן העבודה. אני מתרגם. בתקווה שאתם לא כאלה טפשים]
זאת אומרת. במקום להכנס כדי לבדוק תגובות. הדובי יציג לכם בפשטות את מבוקשכם!..
ככה זה נראה אצלי על הדסקטופ
[אפשר לעשות את הדובי גם חצי שקוף כזה. מה שמוסיף לזה נקודות קוליוּת**]
אז אחרי שהתקנו את התוכנה. [והתקנו!]
נוריד את הוידג'ט של טדי. או שכמו שהוא מעדיף לקרוא לו:
"הווידג'ט שלא כדאי שאמא שלי תתקין"
הורדנו את הקובץ. הוצאנו אותו ממצב מקובַץ [WINRAR].
הקלקנו פעמיים על הקובץ שהתקבל ["mine"].
והדובי על הדסקטופ יחסוך לנו זמן ועצבים.
אוחח אם רק הייתה לו פונקציה של מין אוראלי.
והוא היה מושלם.
לא בזבתי חצי שעה עבודה על כלום. תורידו ותנסו.
זה לוקח עשר דקות וזה פשוט כמו טוסיק של תינוק.
[אם לא הולך תדברו עם היוצר או איתי.]
לורן שלי במנצ'סטר אנגליה והיא חלמה חלום.
הזוי. מאוד. כמובן.
וכמובן שהתנדבתי להמחיש אותו [כי אני כלכך אוהב את לור]
בעזרת חבריי הנכים [גם להם שמורה פינה חמה בלב].
היא תחזור. ב14 לחודש. ואני? אני [כמובן] מתגג עכשיו!
-לור מוצאת את אחותי האבודה. במסלול באולינג. היא שמנה ושחומה.
-לור מוצאת אותי בחלק המואר של המסלול.
-היא רצה אליי ואני זורק עליה כדור באולינג אבל מחמיץ.
-ואז.. אנחנו מתנשקים. אני מזיע [ירד בעריכה]. נשיקה לו-הטת.
-אני מודיע לשמנה החומה שהיא אינה אחותי. ושהיא קקי מכוער.
במבטא בריטי כבד.יש לציין.
-היא נעלבת. מנסה לפוצץ את ראשי עם כדור. מפספסת.
-אני צוחק את צחוקי המרושע. מוחחחאחאחא. אוחח. האימה.
-ספתא מעירה את לור. [נחתך בעריכה]
אתמול. אתמול יצאתי לקניון עם אחות. איזו אחות? אחות שלי.
יש לה תלתלים. לקחנו איתנו את אחי הקטן. אין לו תלתלים.
ואת חבר שלו- הוא קטן ושקט.
גם לו אין תלתלים.
מחוץ לקניון מצאנו אישה זקנה עם שמלה פרחונית שצעקה לכיוון הקניון.
כל מיני איומים.
הכריזה שהיא חפה מפשע ושהיא תנקום.
הייתה לה יכולת משחק מצויינת. אני חייב לציין.
דון-קישוט של הקניונים [במקום תחנות הרוח].
הלא-מתולתלים התיישבו לפעילות עם עוד המון ילדים.
כולם דברו ביחד והיה שם מן קול מעורבב שנמשך לנצח.
הוא נשמע כמו: אאאעעעבלללחחכנההבב.
המדריכות הצייצניות הודיעו להם להיאזר בסבלנות. החומרים יגיעו לכולם.
אז הם הכינו מיתלים למגבות. כמובן. חלומו הרטוב של כל ילד בישראל.
[אחריי זיון עם רוניסופרסטאר]
השוס הגדול. הססמא של הצייצניות הייתה "מה שיוצא-אני מרוצה"
אמרתי וואלה. אחלה ססמא. למה שלא נאמץ אותה לחדריי יולדות.
פגשתי את גל. גל היא קטנה. גל היא מתוקה.
גל קלה להרמה. גל ביקשה אזכור בפוסט הבא.
אם הייתה לי תמונה שלך הייתי עושה איזו קומבינה עם הנכים.. חבל
עזבתי את האח והאחות [המתולתלת] ושמתי פעמיי
אל החנות האהובה עליי מכל החנויות. 'צומת ספרים' שמה.
אני יכול להעביר שם שעות רק בקריאה\דפדוף\רפרוף\שפשוף של ספרים.
זה עולם מרתק. [מי גיק?אני גיק] ואז חשבתי. אם אני כבר פה.
למה שלא ישלמו לי על זה?
שאלתי את העובדת שהייתה מ-זה מגניבה. אמרה שכרגע המשרה תפוסה.
אבל היא לא מאמינה שיעסיקו אותי. כי אני לפני צבא.
משם היא עברה לשיחה על העבודה שלה. על ספר שהיא קראה
והזמינה אותי לחזור מתישהו ולעזור לה. [ללא תשלום. כמובן.]
היא הראתה לי ספר שהיא אהבה "סוד המוח היהודי".
היו שם כל מיני תיאוריות שאמורות לסייע לבצע כל מיני פעולות קשות.
כמו זכרון של מספרים בעלפה, איך לזכור פרצופים של אנשים,
איך לשייך צבע לאותיות. וכדומה.
הוא לא היה רע. אבל הופיעה בו יותר מדיי פעמים המילה "רבי"
אז טרקתי אותו והחזרתי למדף.
חייכתי לה ביציאה בצירוף תגובה קצרה על הספר.
בדרך הבייתה עברתי דרך הקניון הישן.
כשהתקרבתי אליו שמעתי צעקות. צעקות מוכרות. צעקות דרמתיות. דוןקישוט!
הידד למאבק!!
ידיה היו מלאות שקיות עכשיו. כמובן. גם גיבורים צריכים לאכול מידיי פעם.
היא צעקה תוך כדי הליכה כשגבה מופנה אל הקניון.
וראשה מופנה כלפיו. התקרבתי אליה בדרכי אל הכניסה.
שאלתי אותה מה השעה [יש לי שעון.] היא הפסיקה לצעוק.
הסתכלה בי לחצי שנייה במבט של 'האא?'. וחזרה למלאכתה.
איזו אישה. אי-זו אישה.
מכיוון שכולם נטשו את הקניון הישן לטובת הקניון החדש.
[שלא שונה בהרבה מהקניון הישן, רק שיש בו מק'דולנדס ומדרגות נעות..
(שגם אותן מפסיקים מדיי פעם בפעם. ואז צריך לטפס עליהן כמו טפשים)]
הוא [הקניון הישן. בלי המדרגות הנעות.] נראה כמו עיר רפאים. שקט.
היה אפשר לשמוע את המזגן בועט בכח.
רציתי להשאר איתו קצת. אבל יצאתי כשקול תיפוף הנעליים שלי
מהדהד בין הקירות שלו.
המאבטח הרוסי נראה חצי ישן כשיצאתי. מזל שהדלת אוטומטית.
רשימה חדשה נוספה לבלוג. להנאתכם [האישית בלבד].
ובה אוסף של פוביות.
חלקן שלי. מחלקן עדיין לא סבלתי.
וחלקן יכולות להיות שלכם. [אם רק תרצו]
תציצו. לא קשה למצוא אותה.
שימו לב לזו. "Hippopotomonstrosesquippedaliophobia"
כך נקרא פחד ממילים ארוכות.
אם אדם מפחד ממילים ארוכות..
למה לקרוא למחלה שלו בשם ארוך?
זה כמו..
לקרוא לסוכרת- "בשבילי שבע וחצי כפיות סוכר בבקשה"
לאיידס- "טחח אעלק קונדום תעביר ת'מזרק יא אומו"
לסרטן- "שמש פרלמנט וצ'רנוביל"
ולפרקינסון- "ויברטור, מישהו?"
פרקינסון ואיידס [בהגדלה פי 2.5].
פוסט ארוך! זו עדות חיה לאהבתי אליכם.
תעריכו כל מילה. כל אות.
זה נדיר.
יודעים מה לא נדיר?
ייאיקס.
גרעפצ'! גרררקרקר.
[ועוד מילים שמבטאות גועל.]
לילה טוב.אני הייתי ארי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: