ובכל פעם שתחשבי עליי, תקפיאי את הרגע ושמרי אותו לימים קרים יותר

הייתי רוצה שתחבק אותי חזק

הייתי רוצה לתת לך את החיבוק שאתה כלכך רוצה

אותו החיבוק שאני לא יכולה לתת לך, לפחות לא כרגע

הייתי רוצה בטבעיות להתקרב אלייך ולתת לך נשיקה

שלא יראה מוזר

בלי צורך לנתח יתר על המידה

בלי למדוד בכפית את הכמות המדוייקת

שבין יותר מ

לבין עדיין לא

ואם לא עכשיו

אז מתי?

הייתי רוצה שתדע

שתסתכל ותבין שקשה

ומוזר

ומביך

ופרדוקסלי

ועצוב

הייתי מעדיפה אם בנקודה שזה התחיל זה כבר היה נגמר

אבל אני יודעת שהינו צריכים לעבור את כל זה

או לפחות אני

הייתי חוזרת לדקות אלה לפני שבועיים

לשבת במקום להתבטל

להציל את כל מה שאיבדתי

        את כל מה שהרווחתי

אותי

אותך

אותנו

ושוב מביטה על הלוח

ומסמנת בעיגול אדום את מה שנגמר

ממש שנייה אחרי שהתחיל

כבר רואה אותך יושב

                    ושותה

                    ובוכה

ואני אבוא

ואחבק אותך

ואולי רק אז תבין

תבין שלא קיבלת את החיבוק שמגיע לך

שלא נתתי את החיבוק שחיפשת

פשוט כי הוא נגמר לי במלאי

אחרי החיסול

אחרי הלוט שהוסר

ועדיין

קשה לי לראות

דרך אחרת