לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זה האור שלי גם אם הוא לא תמיד לבן.



Avatarכינוי:  *סתם_ אחת*

בת: 32

ICQ: 478521459 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

לא תמיד יש מה לומר..


 

לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים לימודים

 

 

האחחח סופסופ לחזור לביצפר איזו הרגשה טובה = ליראות סופסופ את כולם טוב לפחות את חלקם הגדול חחח

חולה עלייכם מאיי פאמיליה !!

 

 

 

 

 

      

 

 

אז היום לא היתחיל הכי נייחמד שיש מקווה שהישתפר בימהרה

עשתי עיצוב חדש בבלוג .. וקפאו לי הידיים ..><" הרגשת חראאאא

 

רוצה לחזור כבר ללימודים האזעקות חופרות בטירוף!!!

למרות שאמא אמרה שהיום שמעה מיספר בומים ולא היתה אזעקה..

וגם חברה שלה אמרה ככה שגרה בקצה העיר ...(ב"ש)

 

מיתגעגעת לכולם מאוד עם הזמן הזה אולי לומדת משו כניראה שכן למדתי

הרבה מאוד הבנתי הרבה מאוד על אנשים גם אם לא ראיתי אותם ליפעמים ניתן

להבין הרבה גם בלי להסיתכל על אותו האדם ... השיחות המעצבנות שלא

היתי רוצה לישמוע ולהישתתף בהם ..

הגעגועים שהורגים ואת לא יכולה לדבר לא יכולה להעביר את ההרגשה..

הכאב שמידי פעם תוקף ואין לאן ליברוח.

עוד ריב כאן ועוד ריב שם סתם מרוב השיעמום ההיתעקעות בבית אנשים מתחילים

לאבד תצמם וחלקם גם מוציאים את זה על אחרים.. דוגמא למה שהיה אתמול באיסי.

אנשים תעשו טובה אל תוציאו תעצבים שלכם והדיכאון שלכם עלי ועל האחרים

תישמרו אותו לעצמכם קיבינימט!!

 

 

אופפ מתי כל זה כבר יסתיים אני רוצה סופסופ ליפתוח תחלון להוציא את הראש ולינשום עמוק

לא לפחד שמשו יפול לי על הראש ליראות ציפורים עפות ולא גראדים.

לינשום אויר נקי (פחות או יותר נקי העולם עדיין מזוהם) ולא לינשום את עשן הגראדים

ליראות שמיים כחולים ונקיים ולא שמיים אפורים מהמילחמה.

הקיצר ליחיות סופסופ בשקט ושלווה ללא שום מילחמה.!

 

 

      

 

 

 

 

המילחמה עוד לא היסתיימה רק תשוב בבקשה..

 

 

 

כשאני יושבת שם למלעה מיתבוננת למטה האויר חנוק ואין שום טעם תבקש אנסה לתת הכל.

 

הכף יד שנימשכת החום שעולה ואני שוב נישכחת וחוזרת לאמור :

 

אל תפחד יעבור אם אתה צריך אני כאן לך אעזור אם צריך אז אמות  אעשה הכל למען שתשוב..

 

העיניים המבט השפתיים והקול זה שוב חוזר זה הכל

הידיים שנוגעות ולאט מיתקררות אל תוותר אף פעם אל תרים את הידיים

אל תחשוב פשוט עצום את העיינים ותחלום תיראה איך תוך רגע השמיים

 

מיתמלאים באורות כוכבים מנצנצים את הדרך הם לך מראים

 

אתה לא לבד את זה אל תישכח כשתרגיש כאב אל תיתפוס ישר תלב רק

 

תיזכור לאמור שאלי אתה תחזור הכאב עד אז גם הוא כבר יעבור.

 

 

      

והינה שוב חלום שאני שוב בביצפר ... חוזרת לשיגרה הרגילה החיים המתסכלים האלו לשבת במיקלטים כל יום אי אפשר ליחיות ככה מתי כבר נוכל לינשום עמוק בלי לפחד ..בלי לפחד שיפול עלינו משו

מתי כבר נוכל באמת ליחיות.?.........

 

עוד יום שעבר..

 

 

 

      

 

נכתב על ידי *סתם_ אחת* , 7/1/2009 15:29  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*סתם_ אחת* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *סתם_ אחת* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)