המגירה

לא נכנסו ולא קראו את השיר הקודם, אבל אולי את השיר הזה תאהבו.. =]

ילד התום.

כל חייו צל הרים,

אינו מרגיש דבר.

אם דמעות על פני יזלגו

הוא לא יבין זאת,

בעצמו הוא מסוגר.

פעם מדבר לעצמו, פעם מזמזם שיר,

אך בעיני לא יביט.

הוא בעולם משלו.

אצלו האפלה זוהרת,

ויום שמש תמיד קודר.

הוא מתייסר בתוך עצמו,

אבל לו אף אחד לא יוכל פשוט לעזור.

אם רק יביט בעיניי...

נשבעתי לעצמי שאני לא אסביר את השירים, אבל במקרה של השיר הזה אני פשוט חייבת...

זה שיר על הבן דוד שלי, שהוא אוטיסט וסובל מאוד. הוא ילד נהדר אבל תמיד כל כך עצוב ומסכן...

יום מקסים-

    לירי