הגעתי למסקנה..אני אדם יותר מידי שונה
לפעמים אני אפילו המומה מעצמי עד כמה רחוק אני יכולה להגיע בשביל דברים
דברים שאנשים בכלל לא מסוגלים להבין, דברים שאני שומרת לעצמי..כמו תמיד
עד שאתפוצץ
בכל פעם אני משתנה וכך גם האדיאולוגיה שלי מקצה לקצה
מה קורה לי? נעלמה לי האישיות?
סוף החודש יש לי בגרות בתיאטרון ואני מקווה להראות נורמלית עד אז
ואני לא מתכוונת ל"להיות רזה או רזה יותר מכולם" פשוט להראות לא שמנה זה רק מה שאני מבקשת
הפכתי לטבעונית גם, ולא בגלל הדיאטה
בגלל בעלי החיים
תמיד היו לי יסורי מצפון כאשר הייתי אוכלת מוצרי חלב וכאלה אבל אמרתי לא נורא "עוד מעט אני אעזוב את הבית ואוכל להיות טבעוניתף לגדל בעלי חיים מבלי שאמא שלי תתערב ותפריע"
אבל כמה כבר אפשר לחלום על העתיד?
אני צריכה לתקן את ההווה, להלחם על הדרים שחשובים לי וכן להתחיל את הטבעונו מעכשיו שגם כן תעזור לי בדיאטה
וכן גם זה יהיה דבר שיניע אותי מלאכול עוגות ושוקולד
ובקשר לגדל חיה מסוימת, למרות שאמא שלי חולת נקיון אני אלחם גם על זה
אחים אין לי, נמאס להיות בודדה בין 4 קירות
אין ליכוח לזוז, לימודים חרע, הכל מבולגן..החיים שלי קורסים
אני צריכה לעוף מפה, למקום אפל ומרוחק
אני מסננת אנשים בפלאפון על ימין ועל שמאל..אין כוח לאף אחד
עצבנית ברמות מטורפות ועייפה..כ"כ עייפה אבל גם כשהולכת לישון, לא מצליחה להרדם
אני זומבי מהלך >< נמאס נמאס
ועוד מזג אוויר מחורבן, קיץ מזדיין
הלוואי והחורף היה חוזר:(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
♥siv♥