אני חושבת שחופש גדול, זה דבר נורא.
לפי דעתי, כן?
למשל הפעם, הוא עבר לי מהר מאוד. קליק - הנה אוגוסט!
אולי העובדה שהוא עבר לי מהר היא בגלל שעד ה-13 אני עדיין למדתי.
לא ממש למדתי, אלא באתי לבי"ס.
הייתה לי את האפשרות לא להגיע. ז"א כל השאר לא הגיעו, אפילו המורים לא.
אבל הגעתי בכל זאת, לא רציתי להיות בבית, סתם משעמם.
יכולתי לנסוע ללב המפרץ, לבריכה, לים, להשתולל בלילות ולישון עד מאוחר.
הבעיה היא שהייתי צריכה להיות ב-2 וחצי בתחנה לאסוף את אחותי.
ביום היחיד שבו נסעתי ללב המפרץ עם 2 חברות מ-ד-ה-י-מ-ו-ת שלי, לא הספקנו דבר.
באנו, ראינו סרט, לקחנו מהר אוכל ועפנו הביתה. כי אני הייתי צריכה להיות בבית כדי להיות עם אחותי הקטנה.
עכשיו זה יהיה גרוע יותר. עכשיו היא כל הזמן בבית, אין קייטנה בבוקר.
חופש שלם של מציצת דם מהעורק הראשי.
היא ממש מציקה בזמן האחרון, נהפכה להיות קוץ רציני בתחת.
בנוסף, בחופש הגדול, נפרדים מכ"כ הרבה אנשים שאתם לא רוצים להיפרד מהם!
אתם מתנקים איתם קשר וזה לא בשליטתכם!
כי קודם כל, זה כ"כ הרבה אנשים! מתי יהיה את הזמן?
כשאתם בביה"ס אתם נפגשים כל יום, אז זה לא משנה, אף אחד לא מרגיש מוזנח.
אבל בחופש, אתה מאבד קשר או מגע עם כל החברים.
גם אם אתה מעוניין בזה וגם אם לא.
במקרה שלי לא הייתי מעוניינת בזה.
כ"כ הרבה חברים וחברות שלי שפשוט הפסקנו אפילו לדבר במסנג'ר ובאייסיקיו כי אין לי עצבים להיכנס, כי נחשו מה? גם ככה אף אחד לא מדבר איתי שם.
אולי זה קל יותר להתנתק? ואז להתעדכן במשך ימים ושבועות כשחוזרים ללימודים?
הפעם, כשעולים לכיתה י', השיטה הזאת לא כל-כך מסתדרת. למה?
כי רוב החברים שלי עוזבים את ביה"ס, את העיר.
תנו לי שנייה ואני אספור.
ספרתי קצת יותר מ-10, וזה די הרבה.
תחשבו מה זה לאבד יותר מ-10 חברים בקיץ אחד דבילי.
אני אולי אשמע ממש מטומטמת, אבל אולי החופש הגדול לא צריך להיות כזה....גדול.
מבינים?
הידיד הכי טוב שלי, לא שמרתי איתו על קשר בכלל הקיץ.
ביום ההולדת שלי הייתי מחוברת למסנג'ר, אבל לא הייתי על המחשב. הוא ניסה לדבר איתי, אבל לא הייתי שם.
כמובן שיש את הפלאפון שהוא לא ניסה, אבל זה רק כי הוא בטראומה חחח.
אבא שלי ענה לו פעם אחת ומאז הוא מפסיק להתקשר.נבהל.
לא רציתי לנתק איתו קשר. הוא היה הבן אדם האחרון על פני האדמות שרציתי להפסיק לדבר איתו וזה קרה!
חוץ מדיבורי לילה פה ושם, אנחנו בקושי מדברים. גם בתקופת הלימודים התרחקנו.
למה?
אני השתנתי?
הוא השתנה?
מה קרה פה?!
אני לא רוצה לאבד אותו, כ"כ לא רוצה! אבל אני לא מבינה מה לא בסדר?
אני לא בסדר? אני השתנתי? אני בן אדם אחר?
חלק אומריםש כן וחלק אומרים שלא.
אני לא יודעת כבר מי אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
