Fucked up.
נדפקתי.
החג הכי אהוב עליי הלך חרא, פשוט חרא.
עשיתי עם אנשים שאלוהים יודע מה הקשר שלי אליהם,
משעממים,
לא זורמים וחנונים.
הם פאקינג הלכו ב-12 הביתה.
מי הולך בל"ג בעומר ב-12 הביתה?! מי?!
וכלום לא היה מאורגן, כלום.
מה אתם מצפים שיהיה בל"ג בעומר, בעל האש?
לבבות, כנפיים, המבורגרים, חזה עוף, נקניקיות, קצת קבבים, על האש רגיל נכון?
מה לנו היה?
חבילת המבורגרים, טונות של נקניקיות, ו-2 חבילות קבב.
ולא מספיק, הם גם לא גמרו את כל הבשר הזה.
ומה עוד מצפים בל"ג בעומר?
פולללל מרשמלו, נכון?
פאקינג 2 חבילות מרשמלו. ביקר לי.
הילדים הכי לא זורמים שראיתי.
2 בנות השתכרו מרבע כוס וודקה וחצי בקבוק בריזר. הן לא יודעות לשתות!
אני שותה 2 בקבוקי בריזר ואני יכולה לדקלם את כל לוח הכפל.
בנות יושבות לי על כיסאות בצד עם פרצוף סצנה ועושות טובה שהן בכלל יצאו מהמיטה היקרה שלהן.
לא היו קרשים. נגמרו הקרשים ב-12 בערך.
מזל שהיו שכנים שתרמו לנו עצים שהם גזמו ולא השתמשו בהם.
אז נגמרה המדורה שלנו, ועברנו לחברות מהשכבה.
ד"א, חצי מהבנות שבאו אלינו כבר הלכו.
מהמדורה שלי נשארנו 5 ילדים. מתוך פאקינג 13, וזה עד 1 בלילה.
והבנות שלנו קנו מרק. פאקינג מרק לל"ג בעומר! מי קונה מרק?
מה את זקנה חסרת שיניים שלא יכולה לאכול מזון מוצק?
אז אני אדחוף לך מרשמלו מותך לגרון!
פאק!
ואני עוד ניסיתי לשכנע את אבא ואימא להשאר עד הבוקר, כי הם באילת והם לא רצו שאשאר עד מאוחר.
מזל שלא שיכנעתי, כי היה משעמם.
אז במדורה השנייה הייתה גיטרה ושרנו שירים של פראמור.
עדיין, היה משעמם.
ב-2 וחצי, אחותי התקשרה, היא הייתה אמורה לקחת אותי ב-3 וחצי [אמרתי לכם שאבא ואימא לא מרשים]
היא עייפה והיא לא תחזיק עד 2 וחצי. לא הייתה לי בעיה,
אני הייתי מעדיפה לשבת בבית עם קערת פופקורן ולזלול מול איזה סרט עלוב ב-19.90 בספריית וידיאו של יס מאשר לשבת עד עוד 10 בנות ו-2 בנים שכל אחד עושה טובה שהוא נשאר עוד דקה שמה, וכל חצי שעה עוד ילד אחר הולך.
פאקינג חבורה של ילדים בכיתה ה', ואנחנו בכיתה ט'.
ניסיתי להנות, באמת שניסיתי.
ניסיתי לרקוד, ניסיתי לצרוח ולשיר. כלום. אפילו זה לא עודד אותי.
אז היום מיקי [שם מלא מיכאלה, אני אוהבת לקרוא לה מיכאלה] התקשרה אליי וסיפרה לי כמה כיף היה בל"ג בעומר שלהם, ושב-4 בבוקר הם הכינו עוד בשר, כי היה להם 2 מנגלים.
ושב-3 מתן בא לבקר אותם, כשהוא הבטיח לי שהוא יבוא, והוא לא בא.
והיא סיפרה לי שמלא ילדים עשו איתם והם הלכו והסתובבו בין המדורות, והיה כיף לא נורמלי.
ואני פאקינג התייבשתי בחרא של מדורה שחצי מהאנשים שם אפילו לא חברים שלי.
דה מוסט פאקד אפ ל"ג בעומר אבר.
החג הכי אהוב עליי, והוא נדפק לגמרי, הוא היה עלוב ברמות איומות.
בא לי לפרוץ בבכי, נשבעת.
ומיכאלה אמרה לי, "ליה, זה ילדים חננים, ילדים מעפנים, מה את צריכה לעשות איתם? את לא קשורה אליהם, הם אנטיפתיים ואת מלאת חיים! את סתם עושה איתם"
ולמה לא עשיתי עם מיכאלה?
כי כבר תיכננתי עם הבנות האלה.פאק!
ל"ג בעומר אמור להיות החג שלי! החג שלי שלי שלי!
היום שלי להתפרע ולהתחרפן כמו שאני לא עושה כל השנה! יום אחד בשנה שמותר לי לבלות עם חברים 12 שעות!
ואפילו זה לא היה לי
6 שעות ישבתי וסבלתי עם חרא של ילדים אנטיפתיים!
וזה עצוב.
זה עצוב לראות במסנג'ר ובאייסי ילדים שכותבים שהיה להם כל-כך כיף ומצחיק בל"ג בעומר,
ושדווקא החג שלי היה מגעיל ועלוב.
פטתי.
שיהיה לכם חג שמח, ושבת שלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
