אני מרגישה כזה צורך להקיא את כל מה שיושב לי בלב החוצה. מרגישה צורך והכל נתקע בפנים. מרגישה שלא יכולה לספר, זה כ"כ אישי... ואתם כ"כ זרים. אני רוצה לצרוח מעומק הריאות... ולא יכולה. אני רוצה לדבר על זה, ומרגישה שאסור לי. כ"כ מטומטם... זה כ"כ מאחורי. עברו כבר כמה...3-4 שנים מאז... אני אפילו לא ממש זוכרת. בעצם כן. וזה מרגיז אותי שזה מפריע לי עדיין, ואני בטוחה שמי שהיה או הייתה שם כבר יודע או יודעת בדיוק על מה אני מדברת... וגם אם לא...
אני לא יכולה.
לא יכולה לכתוב את זה. זה לא נכון וזה לא היה... הכל בראש שלי. הבטן מתהפכת לי... למה זה חזר פתאום? למה כ"כ חד? מאיפה זה בא? זה לא נכון אז למה זה מפריע לי?!
לפעמים ]שוט רועדת קצת האדמה. זה יעבור, כמו שזה עובר כל פעם מחדש... אבל מתי לא תהיה פעם הבאה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
@zoe@