


פרק 11
"לכבוד תבל מרניץ
הנדון:קבלתך לאוניברסיטה למוסיקה
ברצוננו להודיע לך על קבלתך לאוניברסיטה , בתאריך 14/3 נבקש שתתיצבי בהנהלת האוניברסיטה על מנת להסדיר את התשלומים וההירשמות
בברכה
האוניברסיטה למוסיקה"
יצאתי מהמקלחת לבושה בשורט קצר מגינס וגופייה לבנה עם ציור של מרלין מונרו בשחור.
"למה לא סיפרת לי?"טום פנה אליי.
"על מה לא סיפרתי לך?"שאלתי אותו .
"על זה"הוא הציב לפניי את המכתב.
"כי זה עדיין לא בטוח טומי.. ואני לא רוצה שתתלהב מיזה ואז תתאכזב"
"למה זה לא בטוח את התקבלת..! את יודעת שזה אחת האוניברסיטאות למוסיקה הכי טובים בגרמניה"
"כן .. בגלל זה ,זה לא בטוח.. זה עולה המון כסף ואני צריכה לעבוד קשה בשביל זה"
"מה את גנובה?!!? אני ישלם לך על זה כל עוד את תהיי לידי.. תבואי תגורי איתי"
"טומי .. תודה מאמי אבל לא.. זה לא נוח לי שתשלם על זה זה המון כסף"
"את יודעת שזה שטויות בשבילי אז למה את מעצבנת"
"כיי.... לא יודעת טום אני יחשוב על זה... ועכשיו בוא נילך למלון כי כולם מחכים שם"
הלכתי למגירה והוצאתי מישם קופסא עם שרשרת
"טום אתה יכול לענוד לי אותה בבקשה?!"
"כן בטח.. זה השרשרת שקניתי לך ליום הולדת "
"כן..טוב בוא"
סגרנו את החדר והלכנו למלון בדרך למלון קפצו על טום מלא מעריצות שדיי עיצבנו אותי אם לומר את האמת
הם כאלה מעצבנות מתעלקות עליו לא שזה מפריע ליי..
האמת שהם דיי בחנו אותי והסתכלו עליי מוזר במבט כזה של מה את עושה איתו!?
בקיצור המשכנו למלון ישבנו עם כולם עד שהגיע הערב החלטנו לצאת וזה.. התארגנו ויצאנו לקחתי אותם למועדון שתל אביב
היום זה הלפני אחרון שלהם כאן מחר זה ההופעה ואחרי ההופעה הם טסים..
"בואו הגענו.. זה פה"קראתי להם שיבואו אחריי לכניסה
"ניראה טוב המקום" אמר ביל
"כן אנחנו בדרך כלל יוצאות לפה" הוסיפה מרי
"היי בנות... מה אתןן עושות כאן?" אמרה עדן מהכיתה שלי זאת שאני שונאת.
"וואי עדן אל תשגעי אותי.. ביי"אמרתי לה בזילזול רק שתעוף
אבל לא היא ראתה את טום וביל וכולה נגנבה
"רגע רגע טוקיו הוטל!?? מה הם עושים פה?! ועוד איתכם?!"
"לידיעתך טום ותבל חברים 4 חודשיים כבר" אמרה לה מרי בנימה עוקצנית.
"מה..? לא יכול להיות" אמרה עדן בעצבנות.
"יכול להיות ועוד איך"אמרה לה מרי
"טוב בואו ניכנס שלא נידבק במחלות טימטום" אמרתי וסחבתי את טום אחרי
הוא לא ממש הבין על מה דיברנו שם אבל הוא הבין שיש בינינו איזהשהו ריב
"אייייייייייייי"