לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


לא היסטרי. מטורף.

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2008

בואו נשחק בלעצום עיינים


הוא התקשר אלי וקבענו שבשש ורבע אני אהיה אצלם. כמובן שהלכתי לאיבוד והגעתי רק 10 דקות אח"כ, אבל זה לא מנע ממני לסנן את הסליחה-שאיחרתי הקבוע שלי בנימה הנורא נעימה והרגישה. הוא אמר שלא קרה כלום וישר נכנסתי לבית הרווי בנים הזה שלהם, דווקא דיי נחמדים המשפחה הזאת, לא שמרתי על הבנים שלהם הרבה אבל יצא לי כמה פעמים. ילדים קטנים מחונכים להפליא וחתיכים להפליא (בעתיד, בעתיד. פדופילית שכמותי). ההורים יצאו ואני נשארתי לבד. כלומר לבד עם הילדים אבל זה עדין נחשב לבד. הגדול עשה שיעורים בחשבון, הקטן ראה טלווזיה והבינוני חיפש את עצמו. כשהתחיל להיות משעמם טיילתי לי בבית מפה לשם ומשם לפה כשבסוף נשברתי והגעתי אל מול הטלווזיה ששידרה בדיוק באותם רגעים את הטלאטאביז. ואז, לאט לאט, פשוט התחלתי להרגיש שמישהו מנסה לסגור לי את העיינים, זה לא הייתי אני, אני גם לא זכרתי שהייתי עייפה שבאתי, ולא הבנתי איך זה יכול להיות, וניסיתי, באמת שניסיתי שהעיינים לא יסגרו. אבל איך היה אפשר? היה כל כך שקט, שני הקטנים ישבו להם בנחת מהופנטים מהמראה הדיי קסום יש לציין של הטאביזים והגדול התעסק בשלו. אז אמרתי שרק לרגע ננוח וכבר נקום, הם גם ככה לא שמים לב, ולא יהיה להם אכפת. ככה חלפו להם ה10 דקות הכי נהדרות בכל הביביסטר כולו, ואז הקטן התחיל לבכות. נהדר חשבתי לעצמי, למה דווקא עכשיו הוא היה חייב להיכנס לסלסלת המשחקים הזאת ולא להצליח לצאת ממנה? הוא לא יכל להישאר על הפוף מול הטאביזים החברים שלו, היה חייב לקום לטייל? נו באמת. ואז קמנו כולנו והחלטתי שדורש פה איזה משחק שולחן קטן כדאי שאני לא ארדם שוב. ירדנו למטה ועל הדרך הכנתי לי קפה, עוגיות לא היה, אז הרגיש לי קצת יבש הקפה. אבל ניחא. הטלתי על הגדול והבינוני לשחק איזה מחשק מעפן ותוך כדי כך אני מתעסקת עם הקטן. לפתע, בלי הודעה מוקדמת, הרגשתי מוזר באף, כיאלו משהו מדגדג לי שם והתחיל הריח הזה הלא טוב, מה זה יכול להיות חשבתי בליבי, עם הכחשה ברורה למה שזה היה, לא לא לא, זה בטח רק השלב המקדים שמתריע חשבתי אבל יחד עם המחשבה הדי אידיוטית הזאת באה העובדה המצערת, לא נורא ניחמתי את עצמי, אני ילדה גדולה ואני יודעת איך עושים את זה, לא קרה כלום, אנחנו נעבור גם את זה. התחלתי להתרוצץ בבית להבין איפה האימא שלו עושה את זה בד"כ. החלטתי שהכי טוב אם זה יקרה על המיטה, ואז נזכרתי שצריך גם לפרוש משהו כדי שלא יתלכלך, אבל לא היה לי מה, ולכי תחפשי מגבעת קקי בבית שאת לא מכירה? אז בשיטה מאוד יסודית עשיתי את המוטל עלי בלי ללכלך יותר מידי ושמתי טיטול נקי וחדש לתפארת מדינת ישראל. מגיע לי העלאה.

בשעה שהם אמרו שהם יגיעו הם באמת הגיעו, והאימא שילשלה לכיסי 50 שקלים חדשים, הם לא הספיקו להיות שם הרבה זמן, כי כמה שעות אח"כ הם כבר היו בכיס של המלצר של הבורגוס. אני לארג'ית בטיפים. 

נכתב על ידי , 12/11/2008 17:35  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צוות עננים ב-17/12/2008 10:58




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבת-פרעה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בת-פרעה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)