אני שרמוטה.
זונה
מגעילה.
לא מגיע לי שתאהב אותי.
לא מגיע לי שאף אחד יאהב.
בשביל מה זה היה?
הייתי חייבת לחזור על אותה טעות שוב...
שנייה לפני כן אמרת לי שאתה אוהב אותי,
ואני כמו כלבה בלי לחשוב פעמיים אפילו עשיתי את זה שוב.
בגדתי.
בדיוק אחרי שאתה אמרת שתשמור על עצמך.
שאתה לא צריך אף אחת אחרת,
שאני הכי בשבילך,
שאתה מתגעגע אלי ולא יכול בלעדי..
זונה, זה מה שאני.
לא עושים דברים כאלה.
אני רוצה לסבול.
ולסבול הרבה.
שיכאב לי.
זה מגיע לי.
וכל כך לא מגיע לך. כל כך לא.
אתה מדהים.
אני רוצה להרוג את עצמי עכשיו.
בא לי לצעוק.
אני רוצה לספר לך את זה רק בשביל שלא תהייה איתי.
שתגיד לי שלא אכפת לך, שגם אתה בגדת.
שאני יבכה. שיהיה לי כואב.
כי זה מגיע לי.
אבל זה בחיים לא יקרה.
למה?
כי זה אתה.
אתה המושלם.
אתה שכל כך אוהב אותי.
אתה שמגיע לו הרבה יותר טוב.
פשוט אתה.
אני מצטערת.
ואני יודעת שזה לא מספיק.
אף אחד לא איתי פה.
אני מרגישה לבד.
אין עם מי לדבר.
ובצדק.
אתם יכולים לקלל אותי בפוסט הזה. אני יודעת מה אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
