הכי טוב לי בעולם!
זאת תקופה מדהימה!!!
תקופה חדשה.
זמן להתרענן. זמן לחשוב.
זמן להפנים.
זמן להכיר דברים חדשים. אפשרויות שונות
חברים חדשים.
פשוט תקופה מדהימה!
אבל נראה לכם שזה לא מתלווה בעוד משהו?
הרי לא הכל מושלם תמיד! אף פעם!
לא יכול להיות שכזה טוב לי.
אני חושבת עליכם פה, מזילה דמעה
אני חושבת על החברים שם, מזילה עוד דמעה
אני חושבת על זה שאני פשוט לבד שם, יורדת עוד דמעה
אני חושבת עליך, עוד דמעה אחת מדגדגת לי את הלחי
אני חושבת על המשפחה, עד כמה שאני מתגעגעת אליך[בלוש3>]. כן, עוד דמעה.
אני שומעת שיר, עוד דמעה נמרחת על הלחי.
וכל הדמעות האלה הפכו כבר לבכי שלם, בכי ארוך ומתמשך..
שבא והולך בא והולך.. שורף יום שלם.
ופשוט כל מיני דברים טיפשיים ומטופשים שגורמים לי לבכות. כי אני סתם דרמטית ורגישה בטירוף.
אבל הכל בסדר, באמת!
אני כבר לא יודעת מה הסיבה. זתומרת, אני יודעת אבל זה נשמע כמו סתם תירוץ עלוב.
אבל עם כמה שזה נשמע ככה, זה נכון.
אז כן. אני אגיד את זה שוב.
אני בסוג של משבר.
מרגישה לבד. שאין עם מי לדבר.
כאילו, יש מלא! אבל זה סתם יתסכל אותי עוד יותר כי פשוט אפחד לא יעזור.
אפחד לא יכול לעזור. הרי איך תעזרו לי עם הגעגועים???
איך תעזרו לי עם המעבר ההזוי הזה??
אתם לא יכולים לעזור.
אז אני פשוט נמצאת לבד. אני אנוכי ועצמי.
3 דמויות שבעיקרון הן די לבד. אבל תמיד ביחד.
אני מרגישה די מותשת כל הזמן.
נפולה, ללא כוח. מרגישה שכואבות לי כבר ברגליים.
החיוכים שלי כבר ללא משמעות. סתם שפתיים עקומות ושיניים חשופות. כלום.
הקול שלי חלש, עייף. אני לא מצליחה להוציא צליל כראוי.
הראש לא מפסיק לכאוב!! הכאב בא והולך בא והולך.
לפעמים הבטן כואבת.
אוף שהתקופה הזאת תעבור כבר><
לא טוב לי._.
אוף בטח כבר נמאס לכם לשמוע אותי אומרת את זה><
סליחה._.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Miss. Happiness