זה פשוט עצוב, אף מטרה שהצבתי החופש לא עשיתי. אבל כלום!

לא קוקה קולה וילג' לא חו''ל, לא עבודה, לא בילוי עם החבר'ה, לא נפגשתי עם כל מי שרציתי ולא אילת!!!

אוף.

אבל מצד שני, אם להסתכל עם ה3\4 הכוס המלאה,

כל חודש יוני-יולי בליתי בלי סוף בתל אביב, עם אורי וחבריו..

יצאנו, שתינו, צחקנו, התחברנו האמת שהיה ממש אחלה!

יצאתי איתו לשלושה סרטים עד עכשיו, אולי יהיו עוד... אכלנו סושי, ובמקס ברנר.. או סתם אולטימטיבי וניל בקופי בין.

ישנו אצל אחד השני ימים ולילות! בילינו יחד המון! למדתי פוקר.. והמון דברים שאני לא זוכרת עכשיו..

יצאתי גם עם עדי לסרט וגם עם אוריאן ועדו..

וואי השני לילות האלה של כהן היה בית ריק! אז בלילה הראשון רז עדי מאיה ירדן כהן רותם ואני קנינו וודקה ושתינו מלאא! והיה פשוט הלילה הכי מדהים ומצחיק בעולם!

ושבערב הכנו ארוחת שישי, פסטה, רביולי, שניצלים וסלט(: חח וואי היה אחד הכייפים!

עמריקי ומאויש ישנו אצלנו!D:

בכל אוגוסט בליתי עם הצורנים מלא מלא מלא! יצאתי כל יום!

וגם זה היה אחד הכייפים, רצתי עם עדי ב3 בבוקר בממטרות וחזרתי באותו הלילה ב5 וחצי אחרי שדיברנו עם אמרי וברק..

לצ'ו היה לא מזמן בית ריק והיה לילה אחד הכייפים עם שי ניבה צ'ו ואני עד 6 בבוקר(:

והיה את הערב עם המסיבת גיוס של מיתר! עם ירדן ובוגי(: אחח זה היה כייפ!

היית בהופעה מגניבה של הכבש ה16 שחברים שלי עשו..(:

הופעתי עם גרוניך.. עשיתי מלא קניות עם אמא, נסעתי לצימריםS:

ועכשיו אני הולכת לרותם כי יש לה בית ריקD:

מחר אני בבריכה עם עמריקי ובלוש(: ויום עוד יום כייף עם אמא הולך להיותD:

בקיצור היה פשוט כייף חיים!!!! ויאללה עוד שבוע מתחילה השנה(:

מצפה לה בקוצר רוח! אני כבר מתגעגעת!

שתהיה לכולנו שנה מוצלחת וכייפית.(:

3>

פאק, עבר בדיוק שנה מאז ירדן.

אתמול בלילה לא הצלחתי להירדם בגלל זה... כל הלילה חבשתי על זה.

העלתי לי כל מיני זכרונות מאותם לילות, כל מיני רגשות מאותם ימים.

כל מיני מחשבות, כל מיני אמירות שאמרתי ושהם אמרו. כל מיני תגובות..

אני לא מאמינה שעברה שנה שלמה מאז. שנה! אני לא יודעת עם זה המון או מעט..

אני רק יודעת שזה שנה. שנה שלמה..

אם להגיד שאני לא מרגישה אליהם כלום? אני סתם אשקר.

פתאום נזכרתי בלילה מה היה עם עמית. הנשיקה הראשונה, מה שקרה אח"כ, לילה אח"כ...

על מה שהוא אמר לי, מה שהוא הרגיש... פתאום בא לי גל של געגועים אליו...

ועידו... רק השם שלו מעלה בי שוב את אותו הלילה שישנו יחד.

את אותו הלילה הקסום. את אותו הלילה שבה עשיתי טעויות, דברים שכלכך רציתי

וידעתי שאסור. שזה לא בסדר... עברה שנה שלמה ואני עדין כל כך משתוקקת לראות אותם.

לדבר איתם, לשאול אותם, לחבק אותם, להרגיש שהם באמת לידי. לדבר איתם, בעיקר.

במקרה היום יש לי ולאורי 7 חודשים. אני מאוהבת בוא כמו שלא הייתי מאוהבת בחיים שמישהו.

אני אוהבת אותו באמת כי אני יודעת שהוא גם אוהב אותי.. זאת הפעם הראשונה שאני אוהבת מישהו שאוהב אותי חזרה.

אני חייבת להגיד שממש טוב לנו יחד.. אבל אני אף פעם לא אשכח את מה שהיה בירדן, ואני אף פעם לא אשכח אותם.

עד שזה לא יגמר. עד שאני לא אדבר איתם זה לא יגמר.