עבר אלי המון בתקופה האחרונה.
עליתי ל60 קילו.
ירדתי חזרה ל58.
עליתי שוב.
ירדתי שוב, עכשיו אני בסביבות ה57-58.
לא כ"כ יו- יו. שזה טוב.
סגרתי הרבה קילומטרז מאז שלא הייתי פה, המרתון עוד שבועיים, בחו"ל.
שבת שעברה רצתי 38 ק"מ- ומאז אני בטייפר.
2 פציעות, המון שעות בפיזיוטרפיה.
אני כל הזמן רעבה 24/7
אני מקשיבה לגוף, ואוכלת לפי הצרכים שלו.
זה בריא, זה אפילו מצוין.
נראה לי שאיבדתי את זה...
אני כבר לא נכנסת לדיכאון עם אכלתי עוד פרוסת לחם בארוחת ערב.
אני אוכלת פחמימות ריקות, ללא רגשות אשם.
אני לא חושבת על מה שאכלתי ומה שאני אוכל וכמה קלוריות הכנסתי כבר היום וכמה נשארו לי עד הערב, והאם אני אוכל לוותר על הארוחת ערב בכלל, אבל אז אני אצתרך להתמודד עם בולמוס בבוקר.
אני עדין פריקית של אוכל בריא, ואני גם חיה בבית שעושים בו קניות בניצת הדודבדן.
אני שמה לב לעליה במשקל, או לירידה לפי הבגדים.
וגם אם עליתי - אני כבר לא בפניקה וחושבת שסוף העולם הגיע. ושאני אשאר שמנה לנצח.
אני אוכלת מסודר, משתדלת כל כמה שעות, כדאי לא להגיע למצב של מורעבות. ואין לי בולמוסים (טפו טפו טפו)
הספורט פשוט תיקן לי הכל- אני חייבת לאכול, זה לא בחירה, ויהיו השפעות.
אני חייבת לעשות העמסת פחמימות בשישי בערב, אחרת אני לא אשרוד ריצה של 3-4 שעות בשבת.
להשלים קלוריות אחרי, לשרוף 2500 ולהכניס להכניס להכניס.
אני כבר לא הבוס..
אני מתה מפחד מהשבועות שאחרי המרתון, שאני יהיה במנוחה ולא אשרוף קלוריות, ולא יהיה לי סיבה לאכול.. כי אני לא אצתרך אנרגיה לשום דבר.
כמובן שעדין מפריעים לי איברים מסויימים כשאני מסתכלת במראה.
אני עדין לא מרוצה מאיך שאני נראת.
אני רוצה לעשות משהו בנידון אבל לא יודעת מה ואיך.
* אני רוצה לרדת באחוזי שומן, אני עומדת עכשיו על בערך 20% אולי אפילו טיפה יותר (לא בדקתי המון זמן, אבל לפי מה שנראה לי). והייתי רוצה לרדת ל17%, שיהיה לי מראה יותר מחוטב, שיראו את הקו מתאר של השרירים בצורה ברורה יותר..
* אני חושבת ללכת לדיאטנית, שתעזר לי לרדת באחוזי שומן.. איך מכוונים לירדה באחוזי שומן? תמיד המטרה שלי הייתה לרדת- לא משנה ממה.
* אחרי המרתון אני רוצה להתחיל לשלב משקולות פעמים בשבוע.
אני לא עושה את זה כי יש לי אימונים אחרים בימים שאני לא רצה. אני רוצה להפסיק אותם, והתמקד רק בריצה.
* אני רוצה להתחיל עשות יוגה ופילאטיס- אבל לא מוצאת לזה זמן.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
