וזה כ"כ מוזר.

אמרתי לו בחזרה.

אבל אני שמנה.

כ"כ שמנה.

והוא ניסה ללחוץ עליי להגיד לו כמה אני שוקלת, אבל אמרתי לו שישאל כל דבר ושאת זה אני רוצה לשמור לעצמי.

מעכשיו אני שוב נכנסת למשטר של אוכל דיאטטי.

אני חייבת...

אבל הכי מוזר, זה שבכלל לא נפגשנו. בגלל זה אנחנו לא מכתירים את זה כ"חברים", כי הוא רוצה לחכות עד שניפגש. אבל כשניפגש, הוא יראה אותי, ואז פתאום הכל ייעלם...

הו, הפסימיות.